דעות

במשך שנה ישבה התקשורת הישראלית בדממה מוחלטת מול פרשיית ריגול שמתוארת כאחת הדרמטיות בישראל, וככזו שהשפיעה ישירות על המלחמה בדרום, וכעת דורשת היסטרייה סביב הדלפה כזו או אחרת, זה לא עובד יותר

השר בצלאל סמוטריץ' הקים ועדה חסרת תקדים ונראה שהכל היה בדרך להכתרת רב ראשי מהציונות הדתית. אלא שסמוטריץ' החליט להפר את מילתו, גרר לשם את הרב הלוי ושניהם נחלו מפלה

חשנו שצריך לקיים שמחה של מצוה וריקודים של קדושה ולאור באור פני ה' במקום שבו היה הסתר הפנים הגדול, במקום שבו הוכינו מכה קשה ומשפילה בשמיני עצרת תשפ"ד

תיבת נח, על פי חז"ל, הייתה מחולקת לשלש קומות: בקומה התחתונה הייתה האשפה. גם פסולת היא חלק מן החיים. אנו נאלצים, כחלק מן ההתמודדות עם הרשע להילחם בשצף קצף באויבי האומה

נשארנו כמעט לבדנו במלחמה מול הרשע. נעמוד במשימה! בשבילה נברא העולם. יצאנו ממצרים ועברנו את כל ההיסטוריה. עוד תלמד תקופה זו בספרי ההיסטוריה אך מעל הכל יילמד כוחו הפנימי האדיר של העם שהתגלה במלחמה זו

מאות מתפללים ותושבים ששוב יצאו מהבית ומבית הכנסת בבהלה ובריצה, עם סוכריות בידיים, וילדים על הכתפיים, ושוב חיפשו את מקור הרעש. אך הפעם הם רצו אל עבר תיקונם, אל תקוותם

אני קורא מכל הלב – אל תשתפו פעולה עם הפוליטיקאים הציניים של המגזר החרדי, אל תשתפו פעולה עם מי שאוכל מצלחתנו חי מדמנו ובציניות גם יורק עלינו והפוליטיקאים שלנו מנגבים את הרוק וטוענים שזה גשם

יהודי תלמיד חכם היושב על כסא הרב הראשי לישראל, כשכל ילדיו נושאים בזכות של שירות בצה"ל. איך הרב דוד סתיו יכול לוותר על הרגע הזה?

חובה מוטלת על כולנו לקרא לפיקוד העליון, נא התעוררו, חדלו נא מאטימותכם, מתפישותיכם הפסולות שגבו כבר כל כך דמים, עזבו נא את תפישותיכם שהוכחו כפסולות עד להחריד

לאחר אירועי שמחת תורה עולה השאלה כיצד עם ישראל ישוב לרקוד בהקפות. אלא שאין לנו ברירה. זה מה שהמסורת שבידינו קוראת לנו לעשות. ריקוד זה, אין פירושו שִכחת הכאב או העמדת פנים שהכול בסדר. פירושו להיות בעלי לב נשבר – ועם זאת למצוא דרך לנוע

פרופסור שלום צדיק מגיב לביקורת נגדו ברשתות החברתיות, על כך שהוא מעביר בישיבת עתניאל השקפות שהן מחוץ ליהדות, שהביאו לעזיבתו של אחד הר"מים את הישיבה

נשמח השנה שמחה כפולה בשמחת תורה ונודה לקב"ה על כל הטוב והחסד שגמלנו בשנה זו. נשמח ביעוד האלקי שלנו ובגאולה השלימה ההולכת ומציצה אלינו עוד ועוד מבעד לחרכים

היכולת ליטול חלק בדיון הלכתי רציני, מחייב שנים רבות של יגיעה לאורכה ולרוחבה של תורה ורק אז תהייה משמעות רצינית ולגיטימציה לשאת ולתת בסוגיות ליבה תורניות כראוי

בשבוע הבא יעלה להצבעה החוק שלי להפסקת פעילות אונר"א והלחצים מבית ומחוץ לטרפד את החקיקה הם צבועים ויעלו חרס

תחילת השנה החדשה היא זמן להתבונן סביב ולהכיר תודה. השנה, זה הרגע להוקיר את עובדי הניקיון. המחסור החמור בעובדים רק מעצים את האתגר, ומחייב אותנו להעריך את תרומתם יותר מאי פעם

תופעת בדידות קשישים לא מתרחשת רק בחגים אלא במהלך כל השנה. היוזמה של משרד הרווחה לאירוח אזרחים ותיקים בבתי אבות במהלך חגי תשרי היא מבורכת, אך צריך תוכנית ממשלתית שתסייע להם במהלך כל השנה

מול פח הזבל של ההיסטוריה, שהולך ומתמלא ברשעים, אנחנו יושבים בימים אלה של חג בתוך סוכות. אותן סוכות קטנות, בדיוק כמו אחרי יציאת מצרים, סוכות שהן הכי נצחיות שיש

הניכור בין דתיים לחילוניים מסכן את קיומנו לא פחות מהאויבים מבחוץ. לכולנו יש אחריות לייצר יותר מפגשים פנים אל פנים. יש מחלוקות אמתיות שאפשר וכדאי לדון בהן

הימים עכשיו שבין יום כיפור לסוכות הם ימים שבהם אנחנו עוברים ממצב של חשבון נפש וכפרה למצב של שמחה והודיה. אבל עבור לירי ועוד 100 חטופים הם ימים של בדידות וכאב ימים של סבל מתמשך

פעמים ביטולה של תורה היא קיומה. זאת הבחנה שיכולה להתגבש רק במבט רחב וציבורי, כפי שנהג משה רבנו בשבירת הלוחות שהיו מעשה אלוקים,- ובכך הציל את האומה מכיליון