420 יום לתוך המלחמה ונראה כי לרמטכ"ל נגמרו התירוצים, והוא חייב לפרסם את התחקירים על מחדל ה-7.10 ולהסיק מסקנות אישיות למעורבים כולל הוא.

רוב התחקירים כבר הסתיימו לפני שלושה חודשים, אך הגשתם לרמטכ"ל ולאחר מכן לציבור נדחו בגלל המלחמה בצפון. עכשיו אחרי שהתמרון הקרקעי כמעט הסתיים, הפסקת האש נכנסה לתוקף, וירי הרקטות הסתיים – הגיע הזמן לשחרר את הפקק ולהציג את מסקנות תחקירי המחדל.

עד עכשיו פרסם צה"ל רק את התחקיר על הקרב בבארי, וזאת כדי לנקות את מפקד האירוע – ברק חירם – כדי שיוכל להתמנות למפקד אוגדת עזה. בינתיים החליט הרמטכ"ל על שורה ארוכה של מינויים וקידומים – חלקם של מעורבים ישירות במחדלים וחלקם היה מועמד ולא מונה – עד שאפילו שר הביטחון ישראל כ"ץ נאלץ בצעד חריג לבטל 2 מינויים כאלה, של קצינים בכירים בפיקוד דרום.

לקחת אחריות, להציג מסקנות למחדל ולהתפטר

במשך החודשים האחרונים אמרו בצה"ל כי הרמטכ"ל עסוק בחזית הצפונית. עכשיו, אחרי המתקפה המוצלחת בצפון, הגיע הזמן שבצה"ל יקחו אחריות לא רק בהצהרות אלא גם במעשים. אי אפשר למרוח ולעכב את פרסום התחקירים על המחדל הצבאי הכי גדול בתולדות צה"ל והטבח הכי גדול ביהודים מאז השואה. הרמטכ"ל, מפקד פיקוד דרום, ראש חטיבת המבצעים (שקודם בינתיים לראש אמ"ן), מפקד החטיבה הצפונית בעזה, עדיין ממשיכים להחזיק בתפקידם יותר משנה אחרי המחדל.

קצינים נוספים שאחריותם ואשמתם על המחדל אמנם כבר פרשו (חלק מסיבות לא צבאיות), אבל לציבור יש חובה לדעת את מידת הרשלנות או אפילו הפשיעה שלהם שהביאה לטבח.

ועוד יותר מכך, רק בשבוע שעבר הודיע רמ"ט גולני אל"מ במיל' יואב ירום כי הוא מתפטר מתפקידו בגלל התקלה בה הוכנס ז'אבו ארליך ללבנון. ככה נראית מנהיגות וככה נראית פיקודיות. הרמטכ"ל ושאר הקצונה הבכירה – ממש לא שם.

נדמה שבשעה כזו של שקט יחסי בצפון ופעילות מתונה ברצועת עזה, היא הזמן שהאחריות הפיקודית לא תישאר רק הצהרתית אלא גם מעשית. אחריו צריכים גם ראשי זרועות הביטחון האחרות לקחת אחריות ולהתפטר. וגם הדרג המדיני ובראשו – ראש הממשלה.