חוק הגיור – למה לא הרגו אותו כשהיה עדיין קטן?

אלעזר שטרן מהתנועה העלה הצעת חוק לועדת השרים שמבקשת לערוך שינויים בבתי הדין לגיור. בבית היהודי לא עמדו על המשמעות המלאה של הצעת החוק, וללא התייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל, גמגמו כשהם מנסים לרצות את האגף הלייטי במפלגה שטראומת ההפסד ברבנות עדיין הייתה צרובה בבשרו, ולעומת זאת חששו להצביע נגד כדי לא להרגיז את הרבנים שהתנגדו לרפורמה במערך הגיור.

התוצאה של הגמגום הייתה פשרה מפאייניקית – הבית היהודי מסתייגת מן החוק אך מצביעה בעד ומקימה ועדה בראשות הרב אלי בן דהן שתבחן את סעיפיו ותאשר אותם, ובמקרה הצורך תחזיר את החוק בחזרה לועדת השרים לחקיקה לדיון מחודש. יש לציין כי אלמלא הפשרה וההסכמות עם התנועה – יכולה הייתה הבית היהודי לקבור את החוק על ידי הטלת וטו, כפי שמקנה לה ההסכם הקואליציוני בכל סוגיה של חוק בנושא דת ומדינה.

אלא שהימים היו ימי 'ברית האחים' בין בנט ללפיד – המו"מ המדיני של לבני התנהל בפול גז בניוטרל, והבית היהודי חששה להשתמש בוטו כדי לא להרגיז את שתי השותפות הקואליציוניות שהיו עשויות לטרפד את 'חוק משאל העם' ו'חוק המסתננים' שהיו באותה עת על שולחן הכנסת.

התוצאה – מרגע שהחוק יצא מועדת השרים לחקיקה, הבית היהודי איבדה את יכולת השליטה על החוק ואת היוזמה. שטרן וליבני בגיבוי יש עתיד וליברמן, היו נחושים להעביר את החוק, ולאורך מושב החורף הוא הלך והתקדם בקריאה ראשונה, ובועדות הכנסת, עד שאושר בועדת החוקה לקריאה שניה ושלישית.

בבית היהודי עוד הספיקו לדרוש ריבזיות על החוק ולתקוע אותו לחצי שנה, כשתוך כדי נתניהו החליט למשוך אותו ולהעביר אותו להצעת מחליטים – שגם היא נמרחה במשך חודשים ארוכים (בגלל חטיפת הנערים ומבצע 'צוק איתן'), עד שגם הצעה זו נפלה, וההחלטה עברה בחזרה לכנסת ואושרה היום, למרות מחאות קולניות של חברי הבית היהודי.

יש לציין כי במצב דומה נמצא גם חוק הפונדקאות – המקל מאוד בסחר בנשים לצרכי הריון ומתיר גם לזוגות חד מיניים לקנות את גופן של נשים מסכנות כדי שישאו ברחמן את הילד וימסרו אותו אחר הלידה. גם שם לא הטילה הבית היהודי וטו – בתמורה להפשרת כספים מצד לפיד לישיבות ולהתנחלויות.

"תחילתו בפשיעה וסופו באונס – חייב" קובע התלמוד במסכת בבא קמא, ומי שלא הרג את היזמה בתחילתה, ולא הטיל וטו כשהייתה לו אפשרות, לא יכול להאשים אחרים בכך שהחוק עבר.