הרב דב ליאור, רבה של קרית-ארבע, סבור כי מבחינה הלכתית מותר בעת מלחמה להרוג חפים מפשע. בחוות דעת הלכתית, ששוגרה גם לשר הביטחון כתב הרב ליאור: "תורת ישראל מדריכה אותנו בכל תחומי חיינו הפרטיים והציבוריים גם יחד, איך ראוי להתנהג גם בזמן מלחמה".
בחוות הדעת מביא הרב ליאור את דברי המהר"ל מפראג שכתב שכפי שהיה מותר לבני יעקב לפגוע באנשי שכם, כך בכל המלחמות מותר לעם המותקף להשיב מלחמה שערה כנגד העם ממנו באו התוקפים, והוא אינו חייב לבדוק אם כל אחד ואחד מהם משתייך ללוחמים.
עוד מוסיף הרב ליאור כי בשעת מלחמה מותר לעם המותקף גם להעניש את אוכלוסיית האוייב בצעדי עונשין כפי שיימצא לנכון, כגון למנוע אספקה או חשמל וכן להפגיז את כל האיזור לפי שיקול דעתו של שר הצבא. ואין לסכן סתם חיילים אלא יש לנקוט באמצעי הרתעה מוחצים בכדי להדביר את האוייב.
בסופה של חוות הדעת מברך הרב ליאור את כל חיילי צבא ההגנה לישראל שהשם אלוקי מערכות ישראל ישלח להם עזרו מקודש, ושהם יצליחו במלחמתם להדביר את האוייב ולקדש שם שמים לעיני אפסי ארץ.
תגובות
המקור היחידי עליו מסתמך הרב זה המהר"ל? אין מקורות אחרים
המהר"ל מפראג ה המהר"ל מפראג הוא הרב של כולם של השל"ה הקדוש של תוספות יום טוב של כל היהודים בארופה ממאנגליה עד סיביר הרחוקה
למה הרב לא מביא מקורות מספרות ההלכה הקלסי? שום ציטוט מהתלמוד, מהרמב"ם ומפוסקים אחרים? אין פוסקים מצפון אפריקה שדנו בנושא, אין פוסקים מתימן, מבבל. רק המהר"ל? זה מה שהרב ליאור מצא כאסמכתא לפסקו?
למי שיודע לשאול הרמב"ם (הלכות מלכים ט, יד) בהתייחסותו לפרשת דינה: "...וכיצד הם מצוין על הדינין חייבים להושיב דיינין ושופטים בכל פלך ופלך לדון... ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה, שהרי שכם גזל, והם ראו ולא דנוה" ואם כל אנשי שכם התחייבו מיתה שלא הושיבו דיינים ודנו את שכם על חטיפת דינה, מה הדין של תושבי עזה שבחרו ברוב מוחלט בחאמס, שחוטפים ילדים ואחראים על רצח של אלפי אנשים??