בשיעור במסילת ישרים במכינת 'בני דוד' בעלי, דיבר הרב אליעזר קשתיאל על חמדת הכבוד, שחזקה יותר אפילו מאהבת הממון.
אחד הנושאים שהוזכרו כדוגמה לפעולות בגלל כבוד ומעמד חברתי הן ההוצאות הגדולות על חתונה: "בגלל המעמד החברתי שלי אני נכנס לדברים מטורפים, בשביל מה?!"
ונושא אחר אותו הזכיר הרב קשתיאל הוא התופעה בה חיילים בעלי פרופיל עורפי, מעדיפים לשרת שירות לא משמעותי בחיל מודיעין בתור מניילני מפות ושוטפי כוסות, על פני מסלול של קציני שלישות "שהם מנהלים בפועל את הצבא".
הסיבה היא המעמד החברתי לו זוכים חיילים בעלי כומתה ירוקה של חיל מודיעין.
צפו בשיעור
תגובות
הרב קשתיאל - אשרי מי שלומד תורה אצלו, גדול בתורה, ואיש עניו מאוד.
לא כל חייל במודיעין מניילן מפות ולא כל חייל בשלישות "מנהל את הצבא". אם כבר עדיף לניילן מפות שמשרתות באופן ישיר את הלחימה מלניילן את ההוראות להופעה נאותה ולתלותן ברחבי הבסיס. עדיף לשטוף כוסות של מי שלא ישן בלילה בגלל שפיענח תשדורת אוייב מלשטוף כוסות של המש"קית חינוך.
הוא משווה קציני שלישות לחייל פשוט במודיעין השוואה לא הוגנת ומקוממת. יש להשוות חפ"ש (חייל פשוט) במודיעין אל מול חפ"ש בשלישות (שניהם לא עושים כלום) ומצד שני קציני שלישות מול קציני מודיעין (שניהם ממלאים תפקיד חשוב מאין כמותו).
שנה של כלום... האמת היא שקצינת השלישטות אכן עשתה עבודה חשובה. אבל אני הייתי חייל פשוט. ומה שעשתי במשך השירות היה שני דברים - 1. מילוי דוח 1 (דוח שבו כתוב מי נמצא בבסיס כל יום. זה לקח כ3 שעות לרדוף אחרי כל המדורים כדי לקבל מהם רשימה שמית של החיילים). כמו הקראת שמות בכיתה רק לוקח הרבה יותר זמן ומיותר בערך באותה מידה. 2. תיוק. תייקתי ותיקייתי ותייקתי. היו עשרות ערימות של ניירות שאף אחד לא תייק במשך כשנה, והיתה אמורה להיות ביקורת בעוד כמה חודשים, אז פשוט תייקתי את עצמי לדעת. כמובן שזה תלוי במקום ובאנשים האחרים במשרד השלישות ובאופי של כל אחד (אם הייתי יותר טסרטיבי אולי הייתי מוצא לעצמי תפקיד יותר משמעותי במסגרת השלישות), אבל גם בשלישות יש הרבה בזבוז כוח אדם איכותי (אני :). מה שכן, יש לא מעט זמן ללמוד תורה בערבים.