רבה של העיר עפולה, הרב שמואל דוד פרסם היום (ה') מסמך ובו כללים לגיוס בנות לצה"ל.
במסמך כותב הרב כי למלחמת מצווה יוצאים "חתן מחדרו וכלה מחופתה" ומוסיף: "נראה כי חובת הכלה ברורה, לצאת לשרות העם במלחמת מצוה, להיות תומכת לחימה. יש גם חובה אזרחית, שכל אשה שמגיעה לגיל גיוס תקדיש שנתיים לשרות העם."
את טענת המתנגדים לגיוס בנות לצה"ל הוא מסביר בכך שהם חוששים מירידה רוחנית של הבנות, אך שולל את הטיעון. "אסור לומר כי רוב הבנות מתדרדרות מבחינה רוחנית בצבא. יש ירידה רוחנית אצל תלמידינו מכל מגוון הישיבות והאולפנות בעת שהם עוזבים את חממת הבית ובית המדרש. והוא קיים גם בעת הלימודים הגבוהים במכללות ובאוניברסיטאות. על כן השאלה אינה הלכתית כוללת, אלא חינוכית."
הרב דוד מוסיף ש"אי אפשר לנפנף בהחלטות הרבנות הראשית מהשנים הראשונות של קום המדינה, ולטעון שדי בכך שהם אסרו, ואנו מחויבים לפסקים שלהם. זה אינו נכון. יחס הצבא שונה, וחינוך הבנות שלנו שונה. המציאות עברה שינוי, וכל תקופה יש לבחון ולהחליט מחדש."
הפתרון: שנה מדרשה והסדר לבנות
בהמשך המסמך קובע הרב כי בסוגיה הזו אין פסק הלכה מוחלט: "יש בנות יחידות שחובה לומר להן כי אסור להן לשרת בצבא או אף בשרות לאומי. יש בנות שצריך לומר להן כי עליהן לשרת בשרות לאומי ולא בשרות צבאי. ויש בנות שברור למחנך כי הן יתרמו רבות, והשרות לא יזיק להן במאומה, ואותן נברך אם ישרתו בצה”ל."
הפתרון של הרב דוד לירידה הרוחנית הוא הקמת מסלולים דמויי הסדר עבור הבנות. "המציאות הוכיחה כי בדרך כלל המטען שאנו נותנים לנוער הדתי לאומי עד כתה יב אינו מספיק. רבים מהבנים הפנימו זאת מזה זמן, ורבים מהם דוחים את שרותם ולומדים לפני כן בישיבה גבוהה, בישיבת הסדר, או במכינה קדם צבאית. יש לצאת בקריאה גם לבנות, נא דחו את השרות בשנה, ולכו ללמוד תורה שנה אחת במדרשה."
לדבריו, "חלק מהנהירה של הבנות לצבא, כולל מהאולפנות התורניות, נובע מהתמרדות של גיל העשרה. לאחר שנת מדרשה, הבת תהיה בוגרת יותר, אחראית יותר, פחות מתמרדת, והשיקולים שלה יהיו ראויים יותר." במקרה כזה המטען שתביא איתה הבת לשירות הצבאי או הלאומי יהיה גדול יותר ויביא ברכה.
"במקביל, חושבני כי על ראשי החמ”ד, ראשי המדרשות ורבני הציונות הדתית לשבת עם ראשי אכ”א ולקבוע את המסלולים המומלצים לנשים הדתיות. יש להפנותן בעיקר למקומות בהן ניתן לשרת בקבוצות, כמו במסגרת ההסדר, עם ביקורים מובנים ומסודרים של רבני המדרשות." מסכם הרב דוד.
תגובות
אין שאלה הלכתית??????? אולי מישהו מרבנים המכובדים יטרח לפתוח דברי ציץ אליעזר בהלכות מדינה ספר שני שער ג' פרק ו' ויראה שהאיסור הוא הלכתי הבנוי על מקורות ונוהג בכל תקופה ובכל זמן כי הוא עקרוני. ולגבי המשנה בסוטה שבמלחמת חובה (שזה אגב רק מלחמה ב-7 עמים ועמלק כפי שמבואר ברמב"ם, בשונה ממלחמת מצווה שהיא הצלת מיד אויב שבא לפגוע) כלה יוצאת מחופתה, כבר כתב הרדב"ז שאינה יוצאת למחנה צבאי או משתתפת בלחימה בצורה כלשהי, אלא לא נוהגת ימי חופה (כלומר שמחה). זה לפירוש ראשון שהוא העיקר ונכתב בצורת ודאי. בפירוש שני הרדב"ז מביא בגדר אולי הפירוש ייתכן, שאישה יוצאת לבשל אוכל ולהכין צרכים לבעלה הנמצא בצבא. דווקא לבעלה ולא לגברים אחרים. וכך משמע גם מפירושו של אברבנל ועוד. אז מנין הקביעה שאין כאן דיון הלכתי?
סוף סוף הבנתי אותו. הצבא לא יזיק לבנות כי... ממילא הן יצאו חילוניות, גם ללא הצבא. אכן רב חכם יש לנו....
לגאולה המדינית ציונית צריך לצקת תוכן יהודי ולא רבנים
אח"כ באים בטענות לחרדים שמשמיטים את התואר "רב " מרבנים סרוגים כאלה שהולכים ומתרבים.