במחילה מהרב שי פירון, אבל כבודו לא דייק

האחד הרצח במועדון הברנוער והשני הוא ההפרדה בין יהודים לערבים בסופרלנד "מותר וחשוב להתווכח על אמונות ודעות, אבל אי אפשר שלא לתת מקום לכל אדם, באשר הוא. אסור שמי מאתנו ירגיש דחוי. אלה הם חלק מיסודות החיים שלנו בארץ הטובה הזו."

כותב הרב ומוסיף: "כך גם ביחס לשורה של גילוי גזענות. אני יודע שעוד מעט תתחיל מקהלה: 'למה אתה לא מגנה את…', 'למה להתייפייף…' ואחרים גם יאמרו, 'איזה מן רב אתה, לא ידוע לך מה עמדת ההלכה ביחס לערבים? להומואים?'.

אז דווקא בגלל שאני רב, אני חושב שצריך ללמוד להפריד בין האדם לבין הדיון על התופעה. ודווקא בגלל שאני רב, אני חושב שכוח היא אופציה של חלשים. לרוב יש זכות להיות רך, ועמוק, ואוהב. לרוב יש הזדמנות לגלות אצילות. גזענות מכל סוג שהיא פוגעת בראש ובראשונה – בנו, בישראלים. היא באה ממקום של פחד וחרדה, מחוסר אמון ב'צדקת הדרך', מרפיון. גזענות היא תופעה של חברה חולה. גזענות היא תוצאה של בורות. כי כל מי שקרא את חזון הנביאים יודע שאנחנו אוהבי אדם…"

בגמרא כתוב הפוך

טענתו של הרב פירון לפיה "גזענות היא תוצאה של בורות" אמנם נשמעת מודרנית, אך מסתבר שהיא חולקת על מאמר מפורש בתלמוד הירושלמי, המצוטט רבות על ידי רבותינו.

"אם אין דיעה הבדלה מניין?" שואל רבי יהודה הנשיא בירושלמי (ברכות ה,ב) בהקשר לאמירת 'אתה חוננתנו' דווקא בברכת "אתה חוננתנו", בתפילת שמונה עשרה. אז במה עוסקת התוספת לברכה? בואו נבדוק.

"אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ יי אֱ-לֹהֵינוּ מַדָּע וְהַשְׂכֵּל, אַתָּה אָמַרְתָּ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. כְּשֵׁם שֶׁהִבְדַּלְתָּנוּ יי אֱ-לֹהֵינוּ מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, כָּךְ פְּדֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִשָּׂטָן רָע וּמִפֶּגַע רָע, וּמִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא בָּעוֹלָם".

אחרי התפילה, אנחנו מברכים בשם ומלכות את אותו נוסח על כוס יין ומברכים על ההבדלה בין יהודים ללא יהודים. האם כולנו בורים?

נראה שחז"ל, במקרה זה רבי יהודה הנשיא, סבור שהבדלה בין יהודים ללא יהודים (בלשון המודרנית – גזענות) נעשית דווקא מתוך דעה ולא כמו שכתב הרב.