"בבר אילן אין מקום לעשות הפנינג על נטיות מיניות"

במענה ל"מחאת הסטודנטים", בו מחו סטודנטים על הפגיעה בציביון הדתי של בר אילן בכך שהאוניברסיטה הסכימה לקיים אירוע פומבי של הקהילה הגאה, אומר פרופ' הרשקוביץ: "אני שמח על כך שבין הסטודנטים שלנו יש כאלה הנזעקים למען צביונה הדתי של בר אילן. אני מצר על כך שקולכם הגיע באיחור ולא נשמע ברמה מלכתחילה, כאשר יכול היה לספק תמיכה נוספת במאבק על צביונה הדתי של האוניברסיטה".

הרשקוביץ דוחה מכל וכל את הטענות על כך שיש קשר שתיקה עקב פחד לעתיד הסטודנטים והמרצים: "בר אילן אינה רודפת איש בגין דעותיו. אין לה משטרת מחשבות וכל מי שנמנה על קהילת האוניברסיטה, בין אם הוא איש סגל ובין אם הוא סטודנט, יכול להתבטא בחופשיות, בלא כל חשש שיבולע לו. האוניברסיטה היא חזקה מספיק ומשוכנעת בצדקת דרכה, עד כי היא יכולה להכיל גם דעות המתנגדות להחלטות ראשיה".

לעצם העניין אומר הרשקוביץ שחייבים להבין שהנושא מסובך ועדין. מבחינה תורנית אין ספק שאיסור "משכב זכור" הוא איסור תורה. אך ציין שיש דעות בפוסקים אשר מבחינים בין הנטיה עצמה, שבה אין הם רואים כל איסור והרבה רואים בה נטיה מולדת, לבין האיסור של משכב זכור. אך בציבוריות הכללית המצב שונה והכרה גורפת קיימת מזמן.

הרשקוביץ ציין כי "בר-אילן היא מוסד ציבורי הכפוף לתקנות ,לכללים ולחוקים, אפילו המל"ג נזעקה כעת לאור הפגיעה, לכאורה, בזכויותיה של קבוצת סטודנטים. לאור כל זאת, לא היה מקום להתעלם מהבקשה לקיים אירוע בבר אילן".

עם זאת מוסיף הרשקוביץ במכתבו בשל צביונה הדתי של בר-אילן אין מקום לעשות הפנינג על נטיות מיניות, תהיינה אשר תהיינה. "ולכן הוחלט בנסיבות אלו מלכתחילה שלא להתיר אירוע הפגנתי וקולני כי אם אירוע שיתקיים בתוך בניין. החלטתנו זאת מלכתחילה בעינה נשארה ולא שונתה, למרות הלחצים הקשים שהופעלו עלינו".

לסיום הוא מביע צער על כך שעמדת בר אילן והתנהלותה סולפו בתקשורת, שגם העניקה מקום להכרזות רהב חסרות בסיס, שיצרו רושם הפוך מן המציאות.