יו"ר מפלגת 'יהדות התורה', סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, מבהיר באופן חד משמעי כי אינו מתכוון להתפטר לטובת פינוי מקום לחבר הכנסת לשעבר, יעקב אשר, ומצהיר כי אינו מכיר בחוק הנורבגי.
בריאיון לרדיו החרדי 'קול חי', אמר ליצמן: "אף פעם לא הייתי בנורבגיה. כבר הודעתי ואומר כעת שוב, לא מכיר בחוק הנורבגי, אינני הולך להתפטר לטובת יעקב אשר".
ליצמן התייחס גם לדרישה למנות אותו לשר: "אתן לך דוגמה, סמנכ"ל שמנהל טוב את המפעל והמכירות והתוצאות טובות ובעל הבית מרוצה, מישהו יתווכח איתו על התואר? זה נושא לדיון בכלל? אותו הדבר, אני כסגן שר, כאשר אף אחד לא מתווכח על העשייה שלי כסגן לעומת מה שעשתה השרה גרמן בקדנציה האחרונה".
"אינני רוצה לשנות מסורת", אומר ליצמן ביחס ל"התעקשות" שלו שלא להתמנות לשר. עם זאת הוא מבהיר כי "אם ייאלצו אותי, ובג"צ יחייב אותי שאתמנה לשר, אעלה את הנושא מול מועצת גדולי התורה והם יחליטו מה עלי לעשות".
ליצמן התייחס גם לשיטת העבודה שלו במשרד הבריאות הבאה לידי ביטוי בהמון ביקורי פתע בלילות בבתי החולים. "למדתי המון בביקור פתע אמש בבית החולים אסף הרופא, הביקורים הללו עוזרים לי ללמוד את המצב כרגע בחדרי המיון ומה טעון שיפור באופן מיידי, שמעתי את החולים ומערכת הרפואה, אני מסכים להתחייב שאנשים יפסיקו לחכות חודשיים למכשיר mri, אין לזה הגיון, ימתינו גג שלושה ימים".
תגובות
האדם הנכון במקום הנכון! דרך אגב, אני חילוני...
צלותהון בכן מקבל והניא בעותא: סיפר החפץ חיים זי"ע בס"ד צלותהון בכן מקבל והניא בעותא: סיפר החפץ חיים זי"ע על כח התפילה: בארץ גליציה היה מנהג בקרב יהודי המקום, שהיו מתאספים מדי שבת קודש לפני תפלת ערבית של מוצאי שבת, לאמירת תהלים בבית הכנסת, והנה באחד השבתות, נכנס יהודי אחד לבית הכנסת, ורואה כיצד עומד יהודי אחר בבית הכנסת באחת הפינות, ואומר תהלים בדביקות, מתוך קירות לבו באופן כה מרגש עד שממש הדביק גם אותו בהתלהבותו, ועל אתר החל אף הוא לומר תהלים ברגש ובלהב, ושניהם בכו ונאו לבם ופיהם להשי"ת, בתהלות דוד בן ישי. מבלי שהאחד ידע מדוע ועל מה בוכה רעהו, לאחר סיום תפילת ערבית, פנה הלה אל היהודי ושאלו , מה כואב לך, ועל מה התפללת, ענה לו האיש יש לי בת שהגיעה לפרקה, ואין בידי כסף להוצאות נישואיה, והיא יושבת בביתי, ואין בידי להושיעה, וגם אם כל השבוע איני רואה הצרה, כי אינני נמצא בבית, אבל בשבת קודש, כשאני שב לביתי, ונמצא כל השבת עם בני משפחתי, רואה אני את צרת הבת מול עיני, ואיני יודע מה לעש
מסירות נפשו עדיין זכור לנו מסירות נפשו של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגאון האדיר רבי אברהם אטיק זצוקללה"ה הכ"מ גאב"ד איחוד היראים בארה"ק ועמידתו בפרץ על משמר קברי ישראל, תלמידיו הנאמנים בארה"ק ובחו"ל זוכרים עדיין היטב איך שציער עצמו על עצמות אבותינו המתחללים יום יום על ידי אנשים שנפגמה אצלם האמונה בהשארת הנפש ובתחיית המתים רח"ל, ומחפשים אחרי היתרים מפוקפקים מרבנים רפורמיים. ובפרט זכורה המערכה הכבדה שניהל רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגאון האדיר רבי אברהם אטיק זצוקללה"ה הכ"מ על גזירת חיטוטי שכבי הנוראה המתבצע על ידי יזמי פרויקט מרום ירושלים במתחם שנלר, כמה דמעות שפך רבינו הגדול זצוקללה"ה על גזירת חיטוטי שכבי המחרידה במתחם שנלר, ובאזנינו שמענו את הקללות הנוראות שקילל רבינו הגדול זצוקללה"ה את מחללי הקברים יזמי פרוייקט מרום ירושלים במתחם שנלר. מערכה זו נגעה עד לליבו הטהור של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגאון האדיר רבי אברהם אטיק זצוקללה"ה הכ"מ גאב"ד איחוד היראים בארה"ק, ובעצם ימי המערכה נפ
אדם הישר עדות ממוות קליני בבית דין של מעלה: בקשו ממני לתועלת הדור לכתוב מה שקרה לי לפני 11 שנה (תמוז תשמ”ו), אך לפני שאתחיל לספר את הסיפור המחריד והמעורר הזה, ברצוני לתאר איך הייתי לפני אותן 11 שנה האלה: עוד לפני זה חשבתי שאני אישה כשרה וצנועה, כמו שניראת כל אישה ירושלמית, ובפרט שהקפדתי מאוד אפילו לא לרדת ממיטתי בלי גרביים, היתה לי מטפחת לראשי ולא ראו לי שום שערה מאחר ונהגתי לגזוז את שערי לגמרי. השתדלתי גם מאוד בחינוך ילדי, ממש במסירות נפש. אך ככל הנראה לא ידעתי מהי צניעות ויראת שמים אמיתית. לא ידעתי עד כמה חשוב שאנשים זרים לא יכשלו בשמיעת קולי (שכן “קול באישה – ערווה”) ועד כמה חמורות העברות של לשון הרע ורכילות (למרות שהקפדתי שלא לדבר לשון הרע), ועד כמה צריך לכבד הורים (תמיד חשבתי שבזה אני בסדר גמור…) ועד כמה צריך להקפיד לברך על כל דבר בכוונה גדולה (שבאמת לא כל כך השתדלתי בזה..) בכל אופן, השם הראה לי עד כמה צריך לחזור בתשובה על כל דבר ובפרט על מה שכתבתי לעיל. “ריבונו של עולם, עזור