לי מותר להגיד, אני נגד פונדקאות.
זה אומנם נגד הלכי הדעת שתופסים ברחוב, ונגד הקונצנזוס. גם הטענות הקבועות שעושות 'ריגשי' – אבל הם כל כך רוצים ילדים, ויש להם זכות להיות הורים וכמובן הטיעון המוחץ, אם את היית במקומם גם את היית עושה את זה.
מצטערת, אבל אני בדיוק שם, ואני לא אעשה את זה. אני נשואה כבר שמונה וחצי שנים, ועדיין, הרגע המיוחל לא מגיע. יותר מזה, יש לי את הכסף הדרוש, ואפילו פונדקאית אופציונלית- חברה מדהימה הציעה לי את עצמה! מה יותר מזה?
אבל אני לא מוכנה לעשות את זה! ואני אוהבת ילדים! כל מי שמכיר אותי יודע כמה אני אוהבת ילדים, וכל כך רוצה אותם ולא מפסיקה להגיד כמה אני רוצה אותם. אבל יש קו אדום מוסרי. אני לא מוכנה להביא ילדים לעולם בכל מחיר.
איזה מין ילדים אלו יהיו אם המסר בהבאתם לעולם הוא שהמטרה מקדשת את האמצעים? שהרחם בו הם התפתחו במשך 9 חודשים הינו ניתן לתמחור, כמו אישה העוסקת במקצוע השפל? הרי האישה הפונדקאית מוכרת את הגוף שלה בשביל מאווים של אנשים אחרים, זה שעוטפים את התהליך במילים יפות לא משנה כל כך את המהות.
ומה השלב הבא? שכירת רחמים כדי לא לאבד את הגיזרה החטובה? אומרים שבהוליווד זה כבר קורה.
אז אני אמשיך להתפלל, ולעשות כל מה שביכולתי בצורה הטבעית והרפואית. אבל לא ארצה ילדים לא במחיר של חשש ממזרות, ולא במחיר זנות
תגובות
מכבדת אותך מאחלת לך שתזכי בקרוב לפרי בטן.
מופרך כמובן שרצונך זכותך אבל ההשוואות שלך הזויות ומקוממות. אני הולכת להיות פונדקאית לא בגלל הכסף אלא בגלל הזכות. הזכות לתת ממה שקיבלתי. אפשר להסביר לילדים בדיוק את מה שאסביר לילדי. שיש לי זכות להעניק מקום לגדול לילד שלהוריו אין את האפשרות הזאת. ההשוואה לזנות בעיקר מלמדת על בורות עמוקה בקשר למוסד המזעזע הזה. הענקת חסד בגוף כמו פונדקאות או תרומת כליה בפרט כשיש לך חברהשמוכנה לעזור לך אינה קשורה לסחר ולניצול. היא קסם של הענקה בעולם. כן. וודאי שיש ניצול בתחום הזה, וודאי שיש להתנהל בזהירות תוך כבוד ורגישות אבל להפוך את זה קטגורית לסחר בבני אדם זה בעיני מופרך
לרבקה את נותנת את הגוף שלך תמורת כסף? זו החפצת הגוף של האישה, לא משנה אם את נהנית מזה או לא. במקרה שלך את נהנת, במקרה של הנשים בנפאל הן הגיעו לשפל ונותות שינצלו אותן מחוסר ברירה, בדיוק כמו ילדות ונשים רבות בתעשיית הזנות. (וגם ילדים וגברים) הנאה ותחושות כאלו ואחרות לא משנות את העובדה הזאת כלל וכלל.