הרב אבינר: "תקשיבו למה שהרב דרוקמן אמר"

את הסיפור מסכם הרב אבינר בקצרה: "מישהו התקשר לרב דרוקמן ואמר לו אני תומך בבית היהודי, אבל יש לי שתי תמיהות: א' הקמפיין אינו מתאים להלכה וב' רונן שובל אמר שהוא תומך בברית הזוגיות.

השיב לו הרב דרוקמן, "נכון. הקמפיין לדעתי לא טוב ורדוד, ורונן שובל אינו מייצג את הבית היהודי". עד כאן דברי הרב דרוקמן, אבל באמצעי התקשורת כבר דווח שהרב דרוקמן אינו תומך בבית היהודי, שהוא חזר בו, שרימו אותו וכן הלאה. לא היה ולא נברא. אבל בשתי הנקודות האלה יש לו הסתייגות ולדעתי בצדק."

מי שטלפן לרב דרוקמן היה רמאי, הוא לא היה תומך בבית היהודי, אלא אדם חרדי או ליתר דיוק מאלו שרוצים את רעתו של הבית היהודי ואינם בוחלים בשום אמצעי.

ומה המסקנה שלנו מכל הסיפור?

מאוד מומלץ בכל אמצעי התקשורת לא לפרסם שום דבר בשם אף אחד, כולל בשם מורי ורבי הרב חיים דרוקמן, בלי לשאול אותו ישירות. כך תמיד נמדד היושר, כמו שאומר הרצי"ה מן היסוד, לא לפרסם דברים בשם אנשים, טרם בדקו שאכן נאמרו. האנשים האלה עשו לכלוך, ורבינו הרב חיים דרוקמן נקי.

אנשים שואלים, זה שרימו את הרב דרוקמן, מוריד מהחומרה של הדברים שהוא אמר?

לא, שתי הנקודות שהוא אמר, שרונן שובל אינו מייצג את הבית היהודי, הוא באמת חושב ככה, הוא באמת אמר את זה – אבל רונן שובל הוא לא כל הבית היהודי. והדבר השני שהקמפיין רדוד הוא באמת חושב ככה. אבל אי אפשר לנפח ממה שהוא אמר, למה שהוא לא אמר. הוא לא אמר יותר מזה. וזה לא מן היושר לומר בשם בן אדם מה שהוא לא אמר. וזה גם לא מן היושר לפרסם דברים בשם תלמיד חכם בלי לשאול אותו ישירות.

אני רוצה להעיר, כי עיתון הארץ, מסכימים איתו או לא מסכימים איתו, אבל עד היום הזה, כל פעם שעיתון הארץ ציטטו חצי משפט שאמרתי, הם התקשרו אלי ושאלו אותי "אמרת או לא אמרת את זה?" אם אישרתי – פרסמו, אם הכחשתי – לא פרסמו. אפשר לא להסכים עם מה שיש בעיתון הזה, אבל את התכונה הזו יש להעריך.