חדשות

הרבנות הראשית קבעה את יום חמישי כיום תענית על הגשמים

באגרת שנשלחה מאת הרבנים הראשיים לישראל הרב יונה מצגר והרב שלמה עמאר, הם קובעים כי לאור מיעוט הגשמים שירדו השנה, יש חובה לבדוק את מעשינו ולהרבות בתפילה על הגשמים. בינתיים הורו הרבנים להוסיף בקשות על הגשם בתפילה, וקבעו את יום חמישי כיום צום.

הרבנות הראשית קבעה את יום חמישי כיום תענית על הגשמים
צילום: הכותל המערבי בגשם (פלאש90)

במכתב שנשלח מאת הרבנים הראשיים לישראל הרב יונה מצגר והראשון לציון הרב שלמה עמאר, הם קובעים כי לאור מיעוט הגשמים שירדו השנה, יש חובה לבדוק את מעשינו ולהרבות בתפילה על הגשמים.

למכתב צורף גם נוסח תפילה על הגשמים שיש לאומרו כמנהג הספרדים, בעת פתיחת ההיכל להוצאת ספר תורה. למנהג האשכנזים יש להוסיף אמירת "ועננו בורא עולם" בכל יום בתפילת שמונה עשרה בברכת "שומע תפילה". התפילות בשני הנוסחים מצורפות למטה.

עוד נקבע כי יום חמישי הקרוב (י"א בכסלו) יהיה יום של "תענית יחידים", בו כל מי שיכול ישתדל להתענות יום שלם ומי שאינו יכול, יתענה לכל הפחות חצי יום. במקום בו יהיו עשרה מתענים, יוציאו ספר תורה בתפילת מנחה ויקרא "ויחל" והכהנים יעלו לדוכן בתפילת מנחה. בכל מקרה כל מי שרוצה להתענות צריך לקבל על עצמו את התענית בתפילת מנחה של יום רביעי, כדין תענית יחידים.

הודעת הרבנות הראשית על יום הצום ביום חמישי

נוסח התפילה על הגשמים שיש להוסיף לתפילה לפי מנהגי העדות השונות

למנהג הספרדים בעת פתיחת ההיכל אומרים בקשה זו:

אֵ-ל חַי יִפְתַּח אוֹצְרוֹת שָׁמָיִם.יַשֵּב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם: בְּגִשְמֵי רָצוֹן תְּבָרֵךְ עֵדָה. בְּפַחֵי יָגוֹן. כְּצִפּוֹר לְכוּדָה. בְּצִדְקַת (אברהם) אָב הֲמוֹן. הֵכִין סְעוּדָה. ואָמַר יֻקַח נָא מְעַט מָיִם: ישב גֶשֶם נְדָבוֹת. מִשְּׁמֵי עֲלִיָּה. תּוֹרִיד בְּצִיָּה. רַב עֲלִילִיָּה. בְּצִדְקַת (יצחק) נֶעֱקַד. בְּהַר הַמּוֹרִיָּה. וְשָב וְחָפַר בְּאֵרוֹת הַמָיִם: ישב דְּלֵה עַמְּךָ מִמְהוּמָה וְהַצֵּל. וְרוּחַ קָדְשְךָ עָלָיו הַאֲצֵל. בְּצִדְקַת (יעקב) אִישׁ תָּם. מַקְלוֹת פִּצֵּל. בָּרְהָטִים בְּשִׁיקֲתוֹת הַמָּיִם: ישב הָאֵר פָּנִים. עַל עַם דָּל בְּשַׁוְעוֹ. נִלְכַּד בְּפִשְעוֹ. וְעַל כֵּן אֵחַר יִשְׁעוֹ. בְּצִדְקַת (משה) עָנָיו נָס מִפַּרְעֹה. וַיֵשֶב עַל בְּאֵר הַמָּיִם: ישב וְתַזִּיל מִטְרוֹת עֹז מִמְעוֹנִים. וּתְבוּאוֹת שָׁנָה יִהְיוּ דְשֵׁנִים. בְּצִדְקַת (אהרן) נִכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים. אֲשֶׁר צֻוָּה עַל נִיסּוּךְ הַמָּיִם: ישב זְכוֹר רַחֲמֶיך יוֹצֵר מְאוֹרוֹת. וְצַוֵּה עָבֶיךָ יְרִיקוּן אוֹרוֹת. בְּצִדְקַת מֶלֶךְ (דוד) נְעִים זְמִירוֹת. אֲשֶׁר אָמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם: ישב חַשְרַת מַיִם עַל יַבָּשָה. תַּזִּיל וְתוֹצִיא אֶבֶן הָרֹאשָׁהּ. בְּצִדְקַת (אלישע) לָקַח צְלוֹחִית חֲדָשָה. וְעַל יָדוֹ נִרְפְאוּ הַמָּיִם: ישב טַרְפֵי צֶמַח אֲדָמָה הַמְצִיא. הָפֵק רְצוֹנִי. חִזְקִי וְאַמְצִי. בְּגִשְׁמֵי נְדָבוֹת לְמַעַן מוֹצִיא. מֵחַלָמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם: ישב

אֱ-לֹ-הֵינו וֵא-לֹ-הֵי אֲבוֹתֵינוּ

בְּגִשְמֵי אוֹרָה . תָּאִיר אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי בְרָכָה . תְּבָרֵךְ אֲדָמָה:

בְּגִשְמֵי גִילָה . תָּגִיל אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי דִיצָה . תְּדַשֵּן אֲדָמָה:

בְּגִשְמֵי הוֹד . תְּהַדֵּר אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי וַעַד טוֹב. תְּוַעֵד אֲדָמָה:

בְּגִשְמֵי זִמְרָה. תְּזַמֵּר אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי חַיִים . תְּחַיֶה אֲדָמָה:

בְּגִשְמֵי טוֹבָה. תֵּטִיב אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי יְשוּעָה. תּוֹשִיעַ אֲדָמָה:

בְּגִשְמֵי כַלְכָּלָה. תְּכַלְכֵּל אֲדָמָה:

אָנָּא הוֹרִידֵם לְאוֹרָה. לִבְרָכָה. לְגִילָה. לְדִיצָה. לְהוֹד. לְוַעַד טוֹב. לְזִמְרָה. לְחַיִּים טֹובִים. לְטוֹבָה. לִישוּעָה. לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה. כְּמוֹ שֶאַתָּה הוּא ה' אֱ-לֹ-הֵינוּ רַב לְהוֹשִיעַ. מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם לִבְרָכָה:

בני עדות אשכנז יוסיפו בתפילת שמונה עשרה בברכת "שומע תפילה" את התפילה המיוחדת לזמן עצירת גשמים "עננו בורא עולם".

וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְרָאֵל, לְהוֹדִיע גָדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ, שוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיך וּמֵעֹשֶר מַתְּנַת יָדֶיךָ. שָמְרָה וְהַצִּילָה שָנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנוּת, וַעֲשֵה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָה וּפֵירוֹתֶיה, וּבָרְכָהּ בְּגִשְמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִים וְשוֹבַע וְשָׁלוֹם כַּשָנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶנוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה רָעָה וּשְבִי וּבִיזָּה וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִים רָעִים וְקָשִים, וּמְאוֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשוֹת. וּגְזוֹר עָלֵינוּ גְזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָתֵנוּ: כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

תגובות

6
6
אורח
15.11.10

שאשכנזים יומרו את הנוסח של הספרדים בברכת השנים יותר טוב שאשכנזים יאמרו את נוסח הברכה של הספרדים בברכת השנים מאשר שיאמרו את הנוסח בשומע תפילה. הסיבה היא שבשומע תפילה אלו בקשות של הפרט ואלו בברכת השנים אלו בקשות של הכלל. כך שמעתי מפי הרב ד"ר זייני שליט"א

5
אורח
15.11.10

ל1 איך קוראים את השם משפחה של הרב אליהו זיני שליט"א(הרב של הטכניון) חלק אמרו זייני(עם צירי ב-ז') וחלק זיני(עם חיריק ב-ז')? והוא אשכנזי או ספרדי? תודה.

4
ירון
17.11.10

תגובה ל-2 הרב ד"ר זיני שליט"א הוא חציו אשכנזי (אימו) וחציו מרוקאי (אביו)