העיתונאית סופי רון – מוריה, שהתמודדה בפריימריז של 'הבית היהודי', ולא הצליחה להתברג במקום ריאלי ברשימה, תוקפת את יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, ואת התנהלותו במהלך הבחירות הפנימיות, וטוענת כי מה שהיה בסופו של דבר זה בסך הכל מראית עין של פריימריז.
בפוסט, שלטענתה נכתב באיחור של שבוע אך בסופו של דבר יצא לטובה בעקבות אירועי השבוע האחרון, כתבה רון – מוריה: "המשחק שעד יום ראשון בשבוע שחלף היה בעיניי משחק פוליטי אכזרי, לעתים ציני אך מוכר ומקובל, משחק שבמודע לקחתי בו חלק, לבש בתחילת השבוע צורה שונה לחלוטין".
לדבריה: "חשבתי שהטעות שלי הייתה כי ביקשתי לעשות את הבלתי אפשרי. עולים לא נבחרים בפעם הראשונה ללא שריון. גם עיתונאים לא. להוציא את שלי יחימוביץ'. כמובן לא היה לי שטח ולא קבוצות כוח מאורגנות. הסתבר שהטעות הייתה טעות אחרת".
רון – מוריה מגלה כי היא נכנסה להתמודדות ל"אחר שקיבלתי הבטחה ברורה מיו״ר המפלגה. אני רוצה לראותך ברשימה, אמר לי נפתלי בנט, אני אעזור לך".
רון – מוריה גם יודעת להצביע על נקודת התפנית של "המשחק": "כעשרה ימים לפני הפריימריז המנגנון שינה כיוון. לנפתלי בנט נוצר צורך פוליטי לגבות בכל הכוח את מזכ״ל המפלגה ניר אורבך שהתמודד במשבצת ששמורה לנציג המרכז. על מנת להשיג את מבוקשו סגר יו״ר המפלגה דיל פוליטי עם האיש החזק בשטח ובמרכז: ניסן סלומינסקי. כחלק מהדיל קידם המנגנון את המתמודדת החדשה שהייתה מקורבת לסלומינסקי: ד״ר ענת רוט".
"נפתלי בנט יצר שיטה חדשה. מראית עין של פריימריז. הקול קול של נתניהו. הידיים ידיהם של כחלון, ליברמן או לפיד.", כתבה.
"בסופו של יום", המשיכה רון – מוריה, "אף אחד מהמתמודדים החדשים שהוציאו את כספם וכיתתו את רגליהם בפריימריז לא נכנס למקום ריאלי ברשימה. המתפקדים סידרו מחדש את הח״כים המכהנים. את שאר המקומות תפסו המשוריינים של תקומה, המשוריינים של יו״ר המפלגה והמזכ״ל".
עיתונאית 'מקור – ראשון' התייחסה גם לשריונו של הכדורגלן לשעבר אלי אוחנה: "לדני דיין ורונן שובל משקל ציבורי גדול בהרבה מזה של אלי אוחנה", והוסיפה כי "ליהודית שילת מנדט שקיבלה מהמתפקדים ואשר אותו אין לגזול בהינף יד".
רון – מוריה מציינת נתון נוסף ביחס לשאר המפלגות: "רשימת 'הבית היהודי' היא הרשימה היחידה בקרב המפלגות הגדולות והבינוניות שלא שילבה עולה מחבר העמים או מכל ארץ אחרת".
בסוף דבריה הבהירה מוריה כי "לא כואב לי שהפסדתי במשחק מאו, משחק שבו אי אפשר לנצח. כואב לי שלכלכו לי את הבית".
תגובות
בכיינות תלמדי להפסיד בכבוד
כשפרסמת "נשים בראש סדר העדיפויות" באמת חשבת לנצח? כבר אין כלכלה ? חברה? בטחון? דת? מדינה? חינוך? מי בדיוק יצביע למישהי שנשים נמצאות אצלה בראש סדר העדיפויות? זה כמו שאני אגיד "גברים בראש סדר העדיפויות" ואצפה שיתיחסו אלי ברצינות. תאכלי את מה שבישלת. וזכרי אנשים לא אוהבים פמיניסטיות קיצוניות. היית צריכה להחביא את הצד הזה שלך ולא להבליט אותו. טעית? אנחנו הרווחנו ואת הפסדת.
סופיה צודקת. אני מצרף מאמר שכתבתי בעניין הבהרה: המאמר נכתב לפני שאוחנה ביטל את מועמדותו האם "הבית היהודי" הוא מפלגה דמוקרטית? במערכת הפוליטית יש שני סוגים של מפלגות: מפלגות דמוקרטיות, שבהן הנציגים מתמנים על ידי כלל החברים (כמו הליכוד והעבודה) או על ידי נציגי כלל החברים (כמו מרץ), ומפלגות של כוכבים, שבהם הנציגים מתמנים על ידי ראש המפלגה (יש עתיד, כחלון וליברמן). לכאורה, הבית היהודי שייך לסוג הראשון – הרי היה בו פריימריס ועשרות אלפי מתפקדים בחרו את נציגיהם לכנסת! אבל אם נבדוק את רשימת המפלגה – נגלה שהדמוקרטיה בבית היהודי אינה אלא אשליה במקרה הטוב, או פארסה במקרה הרע, משום שלראש המפלגה יש כוח גדול בהרבה מאשר לכל עשרות אלפי המתפקדים גם יחד. לפי רוב הסקרים בתקופה האחרונה, הבית היהודי עומד לקבל בבחירות 15 מנדטים. אמנם השריון של אוחנה יבריח, כנראה, כמה מנדטים, אך כהנחת עבודה נתמקד ב-15 המקומות הראשונים, ה"ריאליים". פחות מנדטים בפועל לא ישנו את התמונה. ובכן, ב-15 המקומות הראשונים ש