"הימין הפסיק להגיד לא" | מתיישבים לשיחה עם יהודית קצובר

בפרק השני של "מתיישבים לשיחה", שמחה רז מארח את יהודית קצובר, יו"ר שותפה בתנועת הריבונות, ופעילת התיישבות מעל 40 שנה.

"נכנסנו על סולם ממשאית לתוך החצר בלב הלילה. היה שם נס של דממה – אף תינוק לא צייץ. הרגשנו ליווי אלוקי." המבצע ההוא, שהתבסס על ההנחה שראש הממשלה בגין לא יפנה נשים וילדים, אכן הפך לאבן דרך בחידוש היישוב היהודי בעיר האבות.

בנוסף גם בלב גוש עציון היו מאבקים קשים: "נטענו בלילה, הערבים עקרו למחרת, אבל לא וויתרנו שוב נטענו ושוב הם עקרו", מספרת קצובר. היום במקום נמצאת שכונת נתיב האבות שבעתיד תחבר בין אלון שבות לאלעזר, בדרך האבות. גם כאן, הפינוי לא שבר אלא יצר הזדמנות לתנופה אדירה. 

"גוש דן יותר צפוף מעזה"

מבחינת קצובר, לא מדובר רק בעניין אידיאולוגי, אלא בצורך קיומי למדינת ישראל. בנוסף היא לא מסתפקת בהצהרות אלא מציגה תוכנית מסודרת. היא מציגה את חזון "תמ"א 100", תוכנית המתאר לשנת המאה של המדינה: "בשנת 2048 יהיו כאן 20 מיליון תושבים. איפה נשים אותם? גוש דן צפוף יותר מעזה", לכן היא מסבירה הפיתרון הוא ריבונות: "יהודה ושומרון הם הגב של השפלה, זה מרכז הארץ האמיתי." 

אבל זה לא רק עניין של שטח. קצובר מסבירה כי החלת ריבונות תביא ליציבות ביטחונית ותקטע את "תקוות הטרור" להקמת מדינה פלסטינית. אבל בסופו של דבר יש גם את העניין האמוני: "אם חברון, שילה ובית אל לא שלנו, מה שלנו?" זועקת קצובר.

לידיעת הנהגים: כביש מרכזי בגוש דן ייחסם בלילות הקרוביםצילום: פקקים בגוש דן, יותר צפוף מעזה (צילום: אבשלום ששוני\פלאש 90)

קצובר שהייתה סגנית מועצת קריית וארבע ונמצאת בקשים עם קשרים וחברי כנסת מעריכה את עבודתם אבל מעדיפה להישאר מחוץ למשכן הכנסת. "העבודה החוץ-פרלמנטרית משפיעה הרבה יותר," היא פוסקת. "חברי הכנסת נמצאים במרוץ ובסחיטות קואליציוניות. כשאנחנו בחוץ, אנחנו ממוקדות מטרה ומושכות את חברי הכנסת אחרינו."

לסיום, היא שואבת עידוד מהדור הצעיר – "נוער הריבונות" – שצומח מתוך השטח ומבין שהמאבק היום הוא לא רק על עוד גבעה, אלא על הזכות של עם ישראל להרגיש בבית בכל חלקי ארצו. "המודעות לריבונות היום היא אדירה," היא מסכמת באופטימיות, "אנחנו כבר לא במגננה, אנחנו בבנייה."