כולנו מכירים את התחושה הזו: שבועות של הכנות, אריזת מזוודות לכל המשפחה, דאגה לדרכונים, למלונות ולמסלולים. ואז מגיע הטיול עצמו – אנחנו הולכים קילומטרים על הרגליים, מסתבכים עם הרכבת התחתית, מנסים להסביר למלצר מה אנחנו רוצים ובסוף היום קורסים למיטה מותשים.
לפי כל היגיון יבש, היינו אמורים לסבול. הרי מדובר בעומס פיזי ונפשי לא מבוטל. אבל המציאות הפוכה: אנחנו חוזרים עם עיניים נוצצות וסיפורים לכל החיים. למה זה קורה? לפי הפסיכיאטר ד"ר מייקל ג'נובזה והחוקרים בתחום, הסוד טמון בכך שטיול הוא "מפעל" ליצירת מתח חיובי.
הפסיכולוגית קארה פאסוני מסבירה שבריאות נפשית אמיתית לא מגיעה מרביצה אינסופית על הגב, אלא דווקא מ"מתח בונה". בטיול בחו"ל, אנחנו יוצאים מאזור הנוחות באופן קיצוני. אנחנו נחשפים למראות חדשים, ריחות שונים ותרבות זרה. כל אלו הם "גורמי מתח", אבל מכיוון שהם נחווים כחלק מחוויה חיובית ומסקרנת, המוח מתרגם אותם לאנרגיה ומוטיבציה במקום לחרדה.
ד"ר ג'נובזה מציין כי המפגש עם אתגרים חדשים מייצר בגוף תגובה כימית שמעוררת אותנו. זה מה שגורם לנו לשכוח מהעייפות כשאנחנו מטפסים על הר כדי לראות את הנוף, או כשאנחנו מצליחים לנווט ליעדנו בעיר זרה למרות כל הקשיים.
למה ה"בלגן" של הטיול טוב לנו?
לפי המקורות המקצועיים, המתח החיובי שאנחנו חווים בזמן טיול או עיסוק בתחביב מאתגר תורם לנו בכמה דרכים:
חיזוק תחושת המסוגלות: כשאתם מסתדרים במקום שבו אתם לא מבינים את השפה, אתם בונים לעצמכם "חוסן פסיכולוגי". המוח אומר לעצמו: "אם הסתדרתי בלב פריז בלי לדעת צרפתית, אני יכול להתמודד עם כל דבר".
למידה תוך כדי תנועה: המקורות מציינים כי למידה של מיומנות חדשה (כמו ניווט או תקשורת בין-תרבותית) היא תהליך שלפעמים לא נוח, אבל הוא זה שבונה את הביטחון העצמי שלנו בטווח הארוך.
תחושת משמעות וגילוי: מתח חיובי מייצר רגשות של הישגיות וסיפוק. הגילוי של מאכל חדש או מקום יפהפה הוא ה"פרס" שהמוח מקבל על המאמץ שהשקענו.
הטיול כאימון כושר לנשמה
ממש כפי שאימון כושר מאמץ את הגוף כדי לחזק אותו, כך הטיול מאמץ את הנפש. המאמץ הפיזי והמנטלי שכרוך בטיולים וביציאה מהשגרה הוא זה שגורם לנו לחזור הביתה עם "מצברים מלאים" – לא כי נחנו פיזית, אלא כי העשרנו את הנפש שלנו באתגרים חיוביים.
ועדיין, גם בטיול הכי מהנה, המומחים מדגישים את חשיבות האיזון. כדי שהטיול לא יהפוך מיוסטראס ל"דיסטרס" (מתח שלילי שגורם לשחיקה), כדאי להשאיר מקום גם למנוחה ולהרפיה בין האתגרים.
תגובות