פרשת שבוע

מידי שבוע מפיקים באולפני 'אתרוג' סרטון באורך כשתי דקות על פרשת השבוע ומשתפים אותו בפייסבוק וגם בווטסאפ.

אינני בטוח שקיימת "מוסיקה יהודית". הרי הניגונים של החסידים, למשל, הם מנגינות רוסיות של קוזקים, אלא שגדולי עולם 'גיירו' אותן. החזנות של מרכז אירופה, מבוססת על יצירות של שטראוס. מין חיקוי של מוסיקה גרמנית. ומנגינות יהודי צפון-אפריקה, הן מוסיקה של ברברים שנלקחה ממצרים

מידי שבוע מפיקים באולפני 'אתרוג' סרטון באורך כשתי דקות על פרשת השבוע ומשתפים אותו בפייסבוק וגם בווטסאפ.

צריך לעבוד את ד' בנתיבים שהוא רוצה, וכך, בעגל, הוא לא רוצה שנעבוד אותו. זו האזהרה: אל תמציא דרכים חדשות

הנושא של צניעות אינו מתחיל דווקא בין גברים לנשים, אלא הוא עניין פנימי עצמי של ענווה, של התרחקות מכל דבר המעורר תשומת לב. אכן, הלכות אלה באמת נעימות ונחמדות, מפני שהן שייכות לטבע החיים היהדותי שלנו, עם-ישראל

תופעה נוספת היא שאנשים רבים מעסיקים ערבים. – למה אתה מעסיק ערבים? למה לא תעסיק יהודים? – מפני שיהודי לא רוצה לעבוד בעבודה כזאת ובעבודה כזאת

אדם לא יכול להתנער מאחריות ולומר: "זה לא אני. אני לא בעסק", כמו שאנשים בגרמניה אמרו אחרי השואה: "לא ידעתי מה קורה". – לא נכון! ידעת בדיוק מה קורה, שתקת ועודדת! גם הבכורות ידעו מה קורה במצרים, והבכור הוא האחראי

אנשים חֲלשי אמונה זקוקים למופתים. רק מהם הם מתפעלים. אבל אנשים גדולי אמונה, לעומתם, אמונתם חזקה ואינם זקוקים למופתים. הם מאמינים בד' ודבקים בו עם מופתים או בלעדיהם

חודש טבת, הוא החודש של שיא החיכוך עם הקשיים והשגרה. דווקא בחודש זה עלינו לפתח את ההבחנה הדקה על מה כועסים ואיך כועסים. לפתח כעס פרופורציונאלי וממוקד. זהו החודש בו מגיעה העשייה השנתית לשיאה. פסגת היצירה של השנה. זהו הזמן לנסות לזהות את מקום היצירה שלי בעולם. לתעל את העוצמה האדירה הזו של יצר הכעס ליצירה טהורה

ראש המוסד הנכנס, יוסי כהן, נשא דרשה בבית הכנסת במודיעין בו הוא מתפלל דרך קבע וקשר בין אירועי פרשת השבוע לאירועי זמנינו. "בלי סיעתא דשמייא לא הייתה קמה מדינת ישראל"

ברור שיש חלומות אמיתיים. חז"ל אומרים שיש חלום שהוא אמיתי, על-ידי מלאך, עליו נאמר "בחלום אדבר בו". לא כל מי שחולם, חלומו הוא בנבואה, אך זהו רמז שמימי.

נימין, שידע על מכירתו של יוסף, אחִיו בן אמו, והיה לו מה לספר על האחים, שתק במשך כל השנים. בשביל מה לספר ולגרום עוגמת נפש? בשביל מה למלא טורים 'צהובים' בעיתון?

תרבות המערב היא צאצא של תרבות יוון-רומא, שהיא עצמה צאצא של התרבות האלילית. התרבות האלילית אומרת: תן פורקן לכל מאווי האנוש. כולם לגיטימיים, כולם קדושים, כולם טהורים. "הכל מותרין לך, הכל שרויין לך"

לרגל שבת 'חיי שרה' מתייחס הרב שלמה אבינר לטוענים כי מערת המכפלה אינה שלנו ומבהיר כי מי שטוען כך גם אינו יכול להתחתן. "בדומה לזה, מי שמתנגד למרד בר כוכבא, לא יכול לאכול לחם"

לזכותו של ישמעאל יאמר שחזר בתשובה באחרית ימיו, ונפטר מן העולם כצדיק. אבל בינתיים העמיד צאצאים שלא היתה לו שליטה עליהם, ואחר פטירתו הם שהמשיכו את תרבות "ידו בכל ויד כל בו", תרבות שנמשכת עד היום

שיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת ובנו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. והפעם: פרשת 'חיי שרה'

כשחושבים כל האנשים הריאליים כי גאולה היא משיחיות, בית המקדש לא ייבנה, העולם לא ייתן והמוסלמים הם מיליארד וחצי–הם לא לוקחים בחשבון כי הרבה ספקנים ראה העולם. אנשים חשבו שהם ריאליים ומציאותיים, אבל המציאות מוכיחה לכולם כי "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם".

רבנו הרב צבי יהודה היה נשאל פעמים רבות: "מה יותר חשוב: עם-ישראל, ארץ-ישראל או תורת ישראל?". והיה עונה: "נצטוינו על שלימות, כל אשר דיבר ד' נעשה ונשמע". אם נוצרת פעם התנגשות ביניהם – "שבור את הראש" מה לעשות

שיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת ובנו של הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו זצ"ל. והפעם: 'פרשת לך-לך'