יהדות

חג הסוכות מקפל בתוכו שני רבדים. ברובד הראשוני חג הסוכות הוא חג ישראלי פרטי, וברובד השני עניינו באוניברסליות אנושית. הסכמי השלום עם מדינות המפרץ מקרבות אותנו לשם

מפעל החסד האדיר 'בית התבשיל' במשך למעלה מ-30 שנה, מעצים את פועליו הכבירים, המעניקים סיוע חיוני באופן מכובד. חרט על דגלו את העמידה באתגר העצום: 'שלא יישאר יהודי רעב', מרחיב פעילותו הברוכה במשך השנים לבלי הכר

רבה של העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב שמואל אליהו, מסביר כי השנה כולה תלויה במה שקורה בחג הסוכות, ואומר כי בסוכות בשנה שעברה קיבלנו רמז למה שקרה השנה. צפו

בתי הכנסת יישארו סגורים, לבנות סוכות גדולות ורחבות, לסגור את כל מקוואות הגברים, שמחת בית השואבה במסגרת המשפחה ואיסור לקיים הקפות המוניות בשמחת תורה: הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף, בהוראות הלכתיות לרגל החגים

בבוקר ערב יום כיפור ערך ראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב, הרב צבי רימון, תפילת התרת נדרים בזום לעשרות משפחות לחולי סרטן של ארגון יד תמר. יו"ר הארגון מיכי וסרטייל: "אנו מודים עמוקות לרב רימון על טקס התרת נדרים שגרם להתרגשות גדולה מאוד בקרב המשפחות"

"לפעמים על ידי שמתאמצים להיות מודבק ברוחניות עליונה, מתרוממים כל כוחות החיים הרוחניים למעלה בעולם המחשבה העליונה, והגוף נעזב מן הנשמה, ועל ידי זה המידות הרעות שולטות בו"

יום כיפור השנה בצל מגבלות הקורונה, היה לרבים יום הכיפורים המשמעותי ביותר שלהם עד היום. אז איך מצליחים להמשיך את האורות של יום הכיפורים לכל השנה? הרב שמואל אליהו מסביר

הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת משיב על שימוש במצננים – האם מותר למלא בהם מים במהלך שבת ובחג? "בכל המצננים שראיתי, לא מצאתי בעיה", מבהיר הרב ומפרט

אשמה, חרטה ושמחה. כשאנו מתוודים: אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ… לא אנו מכים את הלב, הלב מכה אותנו. למה אי העקביות של העולם זו ברכה ואיך כל זה קשור לאבדן חוש הטעם שנגרם מהקורונה?

הרב דב ליאור בשיעור קצר על הלכות יום הכיפורים בימי קורונה. דיני חולה ביום הכיפורים שצריך לאכול ולשתות, איסור נעילת הסנדל והלכות תשובה. צפו

להתפלל עם עבריינים. יעקב, ישראל וישורון- אלו שלושת הרמות של עם ישראל. ישורון זה במצבו השלם בארץ ישראל, אז למה שם יש את הפסוק וישמן ישורון ויבעט? הרב יששכר היימן בסרטון קצר על הפרשה

פרשת האזינו הבאה בסמוך ליום הכיפורים מסוגלת לעורר בנפש את צליל התשובה האמיתי, זה שאינו ירא מעונש עתידי או מכל איום חיצוני אחר

פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ל"ב, פסוק א' ומסתיימת באותו פרק בפסוק נ"ב. את פרשת האזינו קוראים בשבת שבין ראש השנה לבין יום הכיפורים – היא שבת שובה, או בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות

מתי נכנס הצום? מתי יוצא הצום? מי פטור מהצום? יולדת ומניקה? איך מתנהלים השנה בצל הקורונה? האם חולים ומבודדים חייבים לצום? כל ההלכות הקשורות ליום הכיפורים תשפ"א

מאות משפחות מהסביבה הקרובה שלנו מצויות במשברים כלכליים. מקימי מוציאה משפחות לדרך כלכלית חדשה – זה הזמן לתרום דרך מקימי פדיון כפרות

התקופה בה אנו חיים מאתגרת, מיוחדת וממש לא צפויה. המציאות אולי חדשה אבל ההתמודדות עם כוחות גדולים מתוארים כבר בפרשת האזינו. הכל בחינת "אין כל חדש תחת השמש", "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת"

יש משהו בעוצמה של היום הזה שגורם לנו לעצור, לשים בצד את מרוץ החיים ולהתעמק באמת, להתחבר לנשמה שבתוכנו. טור של רב אוגדה 36 על יום כיפור

הרב מיכה בלוך מסביר בדבר תורה קצר לפרשת האזינו מה מסמלים השמיים והארץ ביחס לתורה, ואיך אפשר להזדכך כראוי בכדי להמליך את הקב"ה ולהשתוקק להידבק בו

רבנים מרשת 'אור תורה סטון' ערכו את מחזור התפילה ליום הכיפורים כשהם מסירים חלקים מהתפילות. עריכת המחזור נעשתה כדי לקצר את זמן התפילות, להגדיל את מספרי המתפללים שיוכלו להיכנס לשערי בתי הכנסת – בהתאם למגבלות משרד הבריאות – וכדי להקל על מתפללים במניינים בחוץ או על אלו שנגזר עליהם להתפלל ביחידות בבתיהם

רבני אור תורה סטון יצרו מחזורים מרוכזים ומקוצרים לראש השנה ויום הכיפורים בהתאם לאתגרים הבריאותיים והלוגיסטיים שהציב נגיף הקורונה