מקרה של פעם ב-27 שנה: איזו הפטרה יקראו השבת? - סרוגים

מקרה של פעם ב-27 שנה: איזו הפטרה יקראו השבת?

מה מפטירין אחר הפסח? לראשונה מאז שנת תשנ"ז פרשת אחרי מות וקדושים לא מחוברות ואינן שבת מיוחדת. על ההפטרה של אחרי מות יש מחלוקת מנהגים. הרב יוסי ויסברג מנסה לעשות סדר

author-image
מקרה של פעם ב-27 שנה: איזו הפטרה יקראו השבת?
  (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ברצוני להתייחס לקריאת ההפטרה בשתי השבתות הקרובות: אחרי מות וקדושים. החלטתי לפרט את הדברים (למעוניינים) ולהסביר מדוע בבית הכנסת נקרא בשבועיים הקרובים פעמיים את אותה הפטרה – (הלוא כבני כושיים" (עמוס, ט,ז-טו). במהלך הדברים התייעצתי כמובן גם עם מורנו הרב איסר קלונסקי שליט"א.

בשבועיים הקרובים יקרה דבר נדיר (לאחרונה קרה בשנת תשנ"ז), שבו פרשיות "אחרי מות" ו"קדושים" מפוצלות- ואף אחת מהן לא שבת "מיוחדת" ("שבת הגדול", ערב ראש חודש או ראש חודש). עוד מימי הגמרא מובאת קפידא שלא לקרוא על גנותה של ירושלים (שיטת רבי אליעזר (מגילה כה:) שאמנם לא נפסקה להלכה, אך העקרון שבה מהדהד) כפי שנציין בהמשך.

ישנו דיון מקיף בשאלה איזו הפטרה לקרוא בכל אחת מן השבתות:

דעת הרמ"א בפשטות (או"ח, תכ"ח,ח', וראה: משנ"ב שם ס"ק כ"ו) היא לקרוא "הלא כבני כושיים" לפרשת אחרי מות (עמוס ט, ז-טו), ו"התשפוט" (יחזקאל כב, א-לא) לפרשת "קדושים".

בלוח ארץ ישראל, לגרי"מ טוקצינסקי זצ"ל מופיע מנהג שונה :בפרשת אחרי מות לקרוא "התשפוט" ובפרשת קדושים לקרוא "הלוא כבני כושיים". ישנו דיון ארוך בהבנת מקור שיטתו הנ"ל, ומדוע לא פסק כדעת הרמ"א, המשנה ברורה ועוד. ניתן לעיין במאמרו של הרב אברהם ישכר קניג (המעיין, גיליון 249 , שם האריך ופירט בנושא).

מנהג ירושלים: לקרוא פעמיים 'הלא כבני כושיים'

אמנם, ישנו מנהג בירושלים שלא לקרוא את הפטרת "התשפוט", אלא לקרוא שבועיים ברצף את הפטרת "הלא כבני כושיים". הפטרת "התשפוט" (יחזקאל כ"ב) עוסקת בגנות ירושלים, ועל כן נמנעו, על כל פנים על פי עדויות – לקרוא הפטרה זו. גם מקור המנהג הנ"ל הוא נושא מרתק בפני עצמו.

זכיתי לשמוע שגם הרב הדרי זצ"ל נהג כך (בסיפור ששלחו לי בשם הרב יואל קטן שליט"א):

"…מעשה שהיה: בפעם הקודמת שחלה שנה כזו לפני כעשרים שנה התפלל הרב הדרי זצ"ל ראש ישיבת הכותל כדרכו במניין ותיקין בישיבת שעלבים [בנותיו גרות שם והוא היה מגיע הרבה לשבתות]. אף פעם הוא לא היה מתערב בשום דבר. בשבת קדושים המדוברת הוא פשוט מנע בגופו את קריאת 'התשפוט', ולתדהמת הנוכחים הוא אמר שמנהג גדולי ירושלים לקרוא שוב הלא כבני כושיים וכך צריך לנהוג, ופשוט הכריח את הקורא לקרוא הלא כבני כושיים למרות שאף אחד מהמתפללים כולל רבנים חשובים לא שמע עד אז על המנהג הזה"…

גם יבלחט"א הגר"א נבנצל שליט"א מתייחס בהערות שלו על המשנה ברורה (סוף סימן תכ"ח) למנהג ירושלים: "בירושלים נהגו לקרוא "הלוא כבני כושיים" בפרשת אחרי מות וכן בפרשת קדושים, אפילו כשצריך להפטירה פעמיים רצופות. אי לכך, שמחתי לדעת שיש לי הקטן במי להתלות, הרב הדרי זצ"ל, ויבלחט"א הגר"א נבנצל שליט"א, וכך ננהג בבית הכנסת שלנו, נקרא את הפטרת "הלוא כבני כושיים" שבועיים ברצף: בפרשת אחרי מות ובפרשת קדושים.

אציין, שמברור שערכתי, התברר לי כי אף בפעם הקודמת (שנת תשנ"ז, כנ"ל) נהגו כך בבית הכנסת שלנו.

הוא חושש שיצטרך לקרוא את הפטרת התשפוט

נסיים בתיאור מרתק שהובא בשו"ת "חבל נחלתו" (ה,ח) (הרב יעקב אפשטיין שליט"א, חוקר תורני במכון התורה והארץ ומחבר השו"ת "חבל נחלתו": "…הוזכר בדברי בעל שבט הלוי שיש מנהג שקוראים פעמיים "הלא כבני כושיים" לפר' אחרי מות ולפר' קדושים ואין קוראים כלל "התשפוט התשפוט", וכן הוא מנהג הישוב הישן בירושלים.

הובאו בקונטרס "הפטרות אחרי מות וקדושים" שחברו הרב שמואל הכהן וינגרטן ז"ל המעשים הבאים (העביר לי תצלום של עמוד זה דודי הרב חיים דרוקמן שליט"א):

"בשנת תש"ג התפללתי בבית הכנסת הגר"א שבשערי חסד במנינו של מרן הגרי"מ חרל"פ זצ"ל. באתי בפרשת קדושים לבית הכנסת במאוחר קצת, באמצע פסוקי-דזמרא. הרב רמז לי לבוא אליו ואמר לי: עדיין לא ברכתי ברכת בש"א (=ברוך שאמר), כי חיכיתי למי שהוא, שאוכל להטיל עליו שליחות. בעל הקריאה הקבוע הרב ר' חיים יהודה יעקבזון, שרגיל לבוא בזמן, עדיין לא הגיע ואני משער מדוע. הוא חושש שיצטרך לקרוא הפטרת התשפוט התשפוט, המדברת בתועבות ירושלים. לכן הואילה ללכת אליו ולהגיד לו שמנהגנו בירושלים לא לקרוא בהפטרה זו. עשיתי כמצוותו, אבל לא מצאתי כבר את הרב יעקבזון בביתו, הוא הלך להתפלל כנראה לכותל המערבי.

קרא לכן בתורה ובנביאים הרב אפרים שמואל פפרמן-לרנר שאחרי שקרא במנין ותיקין את ההפטרה הלא כבני כושיים גם בפרשת קדושים חזר עליה גם במנינו של מרן הגרי"מ חרל"פ זצ"ל.

דברתי אחר כך עם הרב ר' שמואל פפרמן ארוכות בענין זה ואני מוסר כאן את דבריו. אני קורא בתורה שבת שבת זה למעלה מארבעים שנה.  זוכר אני שבשנים זח"ג קראו בכל ירושלים וגם במנינו של הגרש"ס זצ"ל (הוא עצמו לא היה נוכח שם, כי הוא קרא בתורה בחצר שטרויס) בשתי שבתות רצופות בהפטרת הלא כבני כושיים.

המשיך וסיפר:

קרה מקרה בבית הכנסת אשר בבתי ברודא כאשר התחיל הקורא לקרוא בפרשת קדושים את הפטרת הלא כבני כושיים, קרא לעומתו רב גדול אחד מהעולים החדשים אז, – קוראים התשפוט! ירד בעל הקריאה מעל הבימה ואמר: אני אינני מוכן לעמוד בהקפדתו של ר' אליעזר, אם כת"ר רוצה דוקא בהפטרת התשפוט, יעלה כת"ר ויקרא! ולבסוף הכריעו המתפללים והקורא קרא את הפטרת הלא כבני כושיים".

ומסכם הרב וינגרטן שבאותן שנים (תש"ג, תש"ו) פרט לחסידי חב"ד שנהגו לפי פסיקת הגרש"ז מלאדי ופרט לבי"כ בזיכרון משה שבאותה תקופה היו המתפללים עולים מכל מיני מקומות, לאחר שוותיקי ירושלים עברו לשכונות אחרות, פרט למקומות אלו בכל בתי הכנסת האשכנזים בירושלים קראו בפר' קדושים "הלא כבני כושיים".

ישנם פרטים ודיונים נוספים, אך נסתפק בזאת לעת עתה. לסיכום: השבת פרשת אחרי ובשבת הבאה פרשת קדושים נקרא את הפטרת "הלא כבני כושיים"

שנזכה בע"ה לקיץ בריא עם בשורות טובות לכלל ישראל!

==

הרב יוסי ויסברג הוא רב בית הכנסת המרכזי בגבעת מרדכי, ירושלים.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
בעיות של אשכנזים
מרדכי | 01-05-2024 21:02
ב״ה אצל הספרדים אין התשפוט אבל גם אין הלא כבני כושיים.
קשקוש. אצל ספרדים יש התשפט.
אריאל | 02-05-2024 4:31
קשקוש. אצל ספרדים יש התשפוט באחרי מות. בקדושים מפטירים הלדרוש.
2
הפך דעת הרמא...
אני | 02-05-2024 17:11
הפך דעת הרמא והחזו א
3
ספרדים
אבג | 03-05-2024 17:37
אצל ספרדים - לקדושים יש הפטרה ביחזקאל. באחרי - קוראים התשפוט. סיפורים מרתקים מאוד מדורות קדומים בירושלים!!