בסקר שערכו פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני וירון קפלן, נשאלו המשתתפים: האם המדיניות של ממשלות ישראל בשנים האחרונות כלפי חמאס הקלה על הארגון לבצע את מתקפת 7 באוקטובר. "מצאנו שרוב גדול מאוד בקרב כלל המדגם מסכימים עם הטענה הזאת.

בפילוח לפי לאום, נמצא ששיעור היהודים שתולה את האחריות בהצלחת חמאס ב־7 באוקטובר במדיניות ממשלות ישראל גבוה בהרבה משיעור הערבים המסכימים עם הטענה הזו. למעשה, בקרב המרואיינים היהודים, יש הסכמה חוצת מחנות פוליטיים בדבר הקשר בין מדיניות הממשלות בשנים האחרונות, שמרביתן תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו להצלחת המתקפה על ידי חמאס", כותבים החוקרים.

לפי פילוח הנתונים, 83% מהיהודים המוגדרים כאנשי ימין ו־87% מאלו המוגדרים כאנשי מרכז וכאנשי מרכז סבורים כך. בקרב הציבורי היהודי כולו – 84%. מנגד, מספר נמוך יותר נמצא בחברה הערבית – 55% מסכימים עם עמדה זו. כלומר, עדיין מדובר ברוב, אך בשיעור מצומצם יותר.

השנים האחרונות היו עדות להמשך מדיניות "הסבבים" ברצועת עזה, כאשר בממשלה נמנעים מלהכריע את חמאס מצד אחד, ומצד שני מאפשרים לו לשמור על שלטונו. יתר על כן, באותה תקופה הועברו עשרות מיליוני דולרים לרצועת עזה באדיבות קטאר.

המטרה, לטענת בכירים בדרג המדיני ובממסד הביטחוני, היתה למנוע משבר הומניטארי מצד אחד, ומצד שני ליצור "הרתעה" מול צמרת חמאס, בראשה יחיא סינוואר. המדיניות הזאת, כך עולה מהסקר, נחלה כישלון מהדהד בעיני הציבור הישראלי – חרף הסברים שונים שעלו בחודשים האחרונים, שלפיהם לדרג המדיני לא היתה ברירה מסיבות שונות.

לדברי פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, ההסכמה חוצת המחנות הפוליטיים בציבור היהודי, באשר להערכה שמדיניות ממשלות ישראל תרמה להצלחת מתקפת החמאס ב־7 באוקטובר, קצת מטעה.

זאת משום שמקורה בתפיסות עולם שונות על האופן שבו היה צריך להתמודד עם איום זה. בשמאל ובמרכז הביקורת היא על ההסתפקות רבת השנים בניהול הסכסוך במקום התעמקות בפתרונו. בימין הביקורת על הממשלות לדורותיהן נובעת מהתפיסה כי העברת הכספים השיטתית יצרה תנאים טובים יותר להמשך שלטון החמאס בעזה.

הסקר גם חושף טפח מהחשש הישראלי מהמצב המדיני אליה נקלעה בעולם. רוב מובהק בציבור סבור כי ארגון הטרור חמאס החזיר דרך מתקפת הטרור הרצחנית את הסוגיה הפלשתינית לתודעה הבינלאומית אחרי שנים שזו נדחקה לשוליים. בעוד שבימין חלוקים בשאלה זו (51% סבורים שכן), במרכז ובשמאל יש רוב של 68% ו־82% בהתאמה.