מרתיח. זהו טור שרותח, לא מסודר עם לוגיקה מסודרת והסברים שמתיישבים על הדעת אלא טור רותח.

לפני שלושה ימים הדיחו את אל"מ נוחי מנדל, כמעט במחטף, בשיחת טלפון ביום שישי בצהריים, כמובן חובש כיפה, כי שעיר לעזאזל צריכים פה , לערוף ראשים כדי שהדוד ג'ו לא יכעס.

עובדי המטבח הזרים יותר חשובים מכולנו

1400 איש נהרגו, 350 חיילים ביום אחד ואף לא אחד הודח כי "אנחנו במלחמה ותנו לצה"ל לנצח אחר כך נתחשבן", אבל כשנהרגים 7 עובדים זרים בטעות כאשר הם נכנסו לאזור מלחמה פה כבר צריך להדיח ומיד ועכשיו ובטלפון כי זה פיקוח נפש.

המסר: עובדי מטבח זרים יותר חשובים מהילדים שלנו במסיבה, מהחיילים שלנו בגדוד 13 בגולני, יותר חשובים מילדי העוטף שנשרפו חיים, יותר חשובים מאנשי שדרות שנורו ברחוב, יותר חשובים מכולנו!

זה מרתיח!

דו"צים קורים במלחמה, מלחמה זה דבר מסוכן, חטופים שלנו! שלנו! נהרגו ע"י כוחות הביטחון שלנו מישהו גינה? מישהו ביקש לערוף ראש? הבנו זה מלחמה כל חתול שזז חשוד.

והרמטכ"ל מחליט להדיח, להדיח באמצע מלחמה אלוף משנה כי הייתה טעות בזיהוי ובמקרה הוא גר בכרמי צור וחובש כיפה.

ושוב הנתון המזעזע: 1400 איש נהרגו ואף אחד לא הודח ,אבל הרצי חייב להראות לעולם שהנה טיפלנו בטרגדיה של עובדי המטבח.

וזה לא נגמר, אמש בנאום הרמטכ"ל, אף מילה על ריסון המפקדים הבכירים אחרי שחליוה הכניס מדינה שלמה לפאניקה כי "לא בטוח שהרע ביותר מאחורינו".

המינוי של איתי ברון לרח"ט מחקר אמ"ן (לאחר שתא"ל עמית סער מתמודד עם בעיה רפואית), למנות בכיר שתפוס באבי אבות הקונספציה זוהי החלטה שהרמטכ"ל לא למד כלום!

בטוויטר של חיים רמון שלא חשוד כימין מושבע הוא מונה את ההתבטאויות הקונספציה של ברון על החמאס בניהם: "ב2019 טען ברון כי החמאס שבעי עימותים ומלחמות", בינואר אמר "כי החמאס לא מעוניין בהסלמה", במאי 2021 תוך כדי מבצע "שומר החומות", העריך ברון שהרתעת החמאס הושגה.

תמשיכו לחלום על ניצחון

"באפריל 2023, בריאיון נרחב לעיתון "הארץ" הסביר ברון כי  "הטיות של תפיסה למיניהן, כשל הדמיון, הדבקות בקונספציה, מצאנו פתרונות. הם לא הרמטיים, אבל הגענו לאיזושהי הסכמה. אנחנו רוצים שייכנסו לחדר גם המידע הטוב ביותר שאנחנו יכולים להשיג, וגם ריבוי של דעות. זה בעצם חלק מהלקח הישראלי אחרי 1973. לא עוד נחרצות, אלא ספקות, ויכוח, פלורליזם".

זה בעצם תמצית הבעיה: לא עוד נחרצות. לא עוד ניצחון. לא עוד ששת הימים. מה ששולט היום זה סימן שאלה אחרי כל קביעה, אחרי כל החלטה, אחרי כל דעה, תמיד סימן שאלה בסוף, תמיד הססנות, ויכוח, ובליל דעות שמובילות להרג וטבח חד משמעי בלי סימן שאלה בסוף.

ואם כבר בריבוי דעות ברון דוגל איך זה שכל הדרג הבכיר בעל דעה אחת בלבד? איך זה שמעולם לא קיבלו תפיסה שונה? פלורליזם טהור רק לצד אחד. את ציבור הכיפות הסרוגות הם אוהבים רק כשאנחנו מוסרים נפשנו במלחמה, רגע לפני שנהיה חלק ממקבלי ההחלטות.

מדינת ישראל כשלה ב7/10. אבל זה נראה שמאז הדרג הבכיר לא למד כלום.

מאות משאיות סיוע נכנסות לעזה, האוגדות מתקפלות מהאזור, החמאס מקבל הפוגה חד צדדית, הכל על מגש של כסף, עסקה? הצחקתם אותם בשביל מה?

ואף חטוף לא חזר. לאן כל זה הולך?

שוב לאמונה היחידה שיהודי מכיר: אחד אלוקינו!