העובדה המצערת שרבני ספרד, צפון אפריקה ובבל נעדרו מספר חינוכי העוסק בגאולה, בארץ ישראל ובציונות אינה חדשה. הרבנים הללו, כתביהם ושמותיהם הם מזמן זן נכחד שאפילו בני עדתם לא מכירים.

כמה ספרדים היום יודעים לצטט מספרי הרב כלפון הכהן, מתשובות הרב משה מלכה, משיריו של הרב יוסף משאש וממכתביו של הרב יצחק אבוחצירא? מעט מאוד. הזעקה על המצב המעוות היא נחלת מעטים, כי הרוב לא מבין בכלל מה הוא מפסיד ואיזה אוצר יש לו מתחת לגשר.

כשרבנים שוברים את הראש על אירוח מחללי שבת ועל סוגיות צניעות בחברה – פסקים שלמים של רבני מרוקו ממתינים שיעיינו בהם, כשזמרים חוזרים בתשובה מחפשים בצמא טקסטים על אהבת אל וכמיהה למולדת – פיוטים רבים מתחבאים בין הדיוואנים השונים, כשאנשי מחשבה והגות תרים אחר כיווני מחשבה מקוריים – כתבים פילוסופיים מגוונים עדיין טמונים בגניזות.

היהדות הספרדית, ברוך ה', לא נאלצה להילחם ברפורמים או בהשכלה ובתנועת החילון, באותם עוצמות והיקפים שנקטה בהם אחותה האשכנזית. גם כשהגיעה לארץ סייע האל והיהדות הספרדית צלחה את הניסיונות להכחיד אותה. כור ההיתוך וניסיונות האחדת הפסיקה לא עשו בה כמעט רושם. אנשים המשיכו לדבר במבטא שלהם, לשמור על שמותיהם המקוריים וגם להתפלל בנוסח אבותיהם ולנהוג כמנהגי אימם. ההשגחה האלוקית הצילה אותה מהתופעות הללו אבל לא הצילה אותה מהבורות והשכחה. המעשים המשיכו להישמר אבל ההגות שעמדה מאחוריהם נעלמה.

אני לא מאמין שהשמטת ההוגים הספרדיים נעשתה בכוונה, מתוך רצון לקפח או להתוות קו גזעני, אבל דווקא משום כך לבי נכמר על הספר ועל מחבריו. הבורות, חוסר ההתעניינות, אבדן הסקרנות ואי הידיעה מה קורה בספרות המזרחית-ספרדית ממשיכה להיות בעוכרי הציונות הדתית ומחנכיה. לכן, אין כאן מקום להתנצלות או ניסיון לניחום המקופחים; יש כאן הזדמנות לחשבון נפש. משרד החינוך, המחנכים, הרבנים ואנשי הקהילות ישאלו את עצמם מה יש לרבני וחכמי ספרד לומר? מה אמרו רבני בבל, מרוקו, תוניס, תורכיה, ארם צובא ועוד? האם ניתן לאמץ את עצותיהם או לקבל את נקודת מבטם?.

ביום שהכתבים הספרדיים והרבנים המזרחיים לא יהיו נישה, לא יהוו אטרקציה מחקרית או ישמשו כאנקדוטה מעולם מקביל – המשנה הציונית-דתית תקבל פנים חדשות. ההכלה של הציוניים החילונים, הטבעיות של מצוות העלייה לארץ והפסיקה חסרת המורא יעניקו גוון מיוחד לעולם הדתי-לאומי, גוון שלעיתים חסר בו כל כך. כי יהדות המערב אינה רק 'אדון הסליחות' וה'יביע אומר', היא גם 'יחיד רם יערות חושף' וה'מקוה מים'. לא רק המומחים הפדגוגים חמורי הסבר ממשרד החינוך זקוקים לכך, גם אנו – ספרדים מבטן ומלידה – שלא ידענו מיהם אבותינו ומה כתבו רבותינו. כולנו קרואים לתשובה שלמה – 'השיבנו אבינו לתורתך' – לתורתך שנכתבה בכל הגלויות ולחכמיה שפעלו בכל קצוות ארץ.

אז, תהיה לנו תורה שלמה, תורה תמימה שמשיבת נפש. כזו שמשלבת את הפסקנות הספרדית והפסיקה האשכנזית, כחזונו של הראי"ה – "עד שהספרדיות והאשכנזיות תשפיע זו על זו השפעה חיה ומלאה, ובהמשך הזמן ישתוו הכשרונות המפורדים הללו, ורוח החיים הפנימי שהוא באמת רוח מאוחד ההולך ופועם בשני בתי ישראל הללו יתגלה בכל הודו והדרו, לבנות יחד את בית ישראל".

==

הרב אבינדב אבוקרט הוא רב קהילת 'אברהם יגל' בגבעת שמואל, רו"ח במקצועו.