שו"ת: איך להתייחס בבית הכנסת למחלל שבת?

שאלה

שלום לכבוד הרב

אשמח לדעת את דעת הרב בעניין מחלל שבת בפרהסיה המגיע לבית הכנסת בשבת, ביחס למספר דברים:

1. האם יש הבדל בין אדם כזה המגיע באופן חד פעמי לבית הכנסת, לבין אדם המגיע מדי שבת (מסורתי) ורוצה להשתייך לקהילה, אך אינו משנה מאורחות חייו הרגילים?

2. האם מותר להעלות אדם כזה לתורה (בכל אחד מהמקרים לעיל – אם יש ביניהם הבדל)?

3. האם מותר לתת לאדם כזה להגיד קדיש?

4. האם מותר לאדם כזה להיות חזן (בעיקר ביחס למסורתי, המגיע מדי שבת לבית הכנסת)?

5. בעת שמחה, כאשר עושים קידוש בבית הכנסת, האם מותר לאדם כזה שהוא אחד מבעלי השמחה לקדש על היין בשבת בבוקר ולהוציא את האחרים ידי חובתם?

בתודה ובברכה

תשובה

לכ' … הי"ו שלום וברכה,

דיני מחלל שבת בפרהסיא בימינו, אינם יכולים להיות זהים למה שהיה בעבר, ומסיבות שספרים שלמים נדרשים כדי להבהירם, וכבר הרמב"ם קבע 'אל תבוזו לגנב כי יגנוב, אל תבוז ליהודי שבא 'לגנוב' מצוות, קרי, שאינו שומר תורה ומצוות כדין, אך בכל זאת רוצה לקיים חלק מהן. לכן אומר כאן בעיקר את הדין:

1. אין שום הבדל אם הוא בא באופן חד פעמי, למי שפאת מסורתיות בא קבוע תוך חילל שבת. דוקא זה האחרון, יש לנסות להשפיע עליו כדי לקדמו ולהפוך אותו ליותר מקפיד. ואין להתייאש אם הוא אינו משנה מייד, כי אין להתייאש מיהודי. פעמים רבות מתחולל מפנה לחיוב אחרי זמן רב.

2. מותר להעלות אותו לתורה, ובמיוחד אם הוא עצמו אינו קורא בתורה, ונכון הוא שמישהו אחר יקרא בתורה.

3. בודאי שמותר לתת לו לומר קדיש. אדרבא ואדרבא, מאות אלפי יהודים חזרו לשמור תורה ומצוות מתוך אמירת הקדיש על קרוביהם.

4. שליח צבור צריך עפ"י דין להיות היותר ראוי לכך, לכן אין לתת לו תפקיד זה, אא"כ יש נסיבות מיוחדות, ואז, ורק אז, בהוראת חכם, ומכל מקום רק בימות החול ולא בשבתות וימים טובים.

5. מותר לו לקדש, אך אסור לכתחילה לתת לו לקדש. יש לתת את זה לרב המקום או לת"ח שבמקום, בפרט הקידוש לצבור, שהוא כעין שליחות צבור. ואם קידש, בדיעבד יצאו ידי חובה.

בברכה רבה, ושתזכו לקרב כל יהודי לעבודת ה',