בימים האחרונים יש לא מעט פרסומים על עסקאות כאלו ואחרות שהוצעו לישראל ולחמאס במקביל. מעבר לאבסורד שבחשיבה שהאקט של שחרור מחבלים רצחניים עם דם על הידיים, יגמר שונה מעסקת שליט, יש כאן משהו עמוק בהרבה.

לא מעט אנשי מו"מ חשפו לא פעם כי הדרך הכי טובה להגיע לפשרה, היא להתחיל עם הצעה מופרזת ובכך ההצעה הבאה שתבוא, "הקלה" יותר, תיחשב להגונה וטובה, למרות שפעמים רבות היא רעה מאוד לצד השני.

נתניהו פועל כאן בדיוק באותה השיטה. ההדלפות הללו משרתות אותו בכמה מובנים. האחד, הוא לומד דרך התגובות מה דעתו של הבייס שלו על עסקאות כאלו ואחרות. לגבי הנקודה האם זה הגיוני בכלל שראש ממשלה שבזמן כהונתו התרחש אחד האסונות הגדולים ביותר מאז השואה, מתעסקת בתעמולת בחירות במקום פשוט בלנצח – עוד נדבר בפעם אחרת.

השני, זהו היתרון בהצנחת עסקה גרועה מאוד (כל עסקה שכוללת שחרור חטופים היא גרועה), אך מאחר והיא מגיעה לאחר עסקה גרועה יותר – היא תיחשב למתונה וסבירה.

נראה כי העם הזה חכם יותר ממנהיגיו וכי הימין קלט היטב את תרגיליו של נתניהו ולא מתכוון לתת לו הנחות או להעניק לו חנינה בעניין זה.

ההכחשות מסביבת נתניהו לא הגיעו בוואקום, ולא אתפלא אם הן היו מוכנות כבר מראש. רק בפעם הבאה (שככל הנראה תתרחש בעוד מספר ימים) בה נתניהו ינחית עלינו עסקה חדשה – לא נתפלא כלל.