חגי לובר בהצגה חדשה על שכול ותקווה | ראיון - סרוגים

חגי לובר בהצגה חדשה על שכול ותקווה | ראיון

איש התיאטרון חגי לובר, משתף את סרוגים על העשייה שלו לאחר נפילת בנו יהונתן בעזה, בניית תכנית פעולה מעשית לאחדות, דרישה לבחירות בעוד שנה והצגה חדשה שמתמודדת עם השכול והתקווה שתעלה בט"ו בשבט בדיוק בשלושים של בנו

author-image
חגי לובר בהצגה חדשה על שכול ותקווה | ראיון
  (צילום: ללא קרדיט)

חגי לובר, איש התאטרון, שאיבד את בנו סמ"ר יהונתן בקרב בעזה מספר לסרוגים על העשייה שלו למען האחדות, על בנו בעל הנפש של חסיד ועל ההצגה החדשה המתמודדת עם שכול ונוטעת תקווה.

את חגי אני תופסת בשבע וחצי בבוקר בדרך לחזרות להצגה החדשה שתעלה שלוש פעמים השבוע. חגי מדבר בלהט ומאמין כי בכוחנו לחולל שינוי: "אין אדם מימין ומשמאל שלא רוצה באחדות. אבל אני חושש שהביטוי של זה יהיה במפגשים של הכרה שבעצם כולנו דומים ברוב הדברים, כולנו אוהבים שלמה ארצי, כולנו אוהבים את ארץ ישראל וכו'. זה לא נכון לשים את הדגש על זה בעת הזו. זה מונע לטפל בבעיות הקשות של השיסוי שהיו לפני השבעה באוקטובר, זוהי בריחה מהתמודדות".

חגי מתאר כי הגיעו לניחום האבלים שלושה בחורים מאחים לנשק ביוזמה שלהם: "היה ביקור משמעותי, איך שהם נכנסו הם התחילו לדבר, אדם אחד צעק עליהם, ביקשתי שיפסיק והקשבתי להם, הם אמרו "עזבנו את דרך המאבק" שאלתי אותם מה אתם עושים עכשיו? הם ענו "נפגשים עם רבנים, על 85% מהדברים אנחנו מסכימים עליהם", אמרתי להם "אתם מבזבזים את הזמן"[ ב15% שם הבעיה, שם לא ידענו איך להסתדר, שם צריך ללבן את הדברים. והם הקשיבו, הם יבואו להצגה ואני ביקרתי אצלם, נוצר חיבור ברמה האישית, אלו אנשים אידיאליסטים אני מאמין בכוונות שלהם".

(נגביסט חוד, יהונתן לובר ז"ל, צילום: באדיבות המשפחה)

"בחירות בעוד שנה בהסכמה, צריך לקבל את אמון הציבור מחדש"

חגי מציע תכנית עבודה של בחירות בעוד שנה: "החולי שלנו וחוסר ההסכמה הוא בדברים שההנהגה מקבלת עליהם החלטות ולכן צריך לשכנע את ההנהגה ללכת לבחירות בהסכמה. המהלך הזה נכון מבחינה מוסרית כי היה פה כשל ענק ואי אפשר לבנות על האמון שהבוחר נתן לפני שנה. אני לא אומר תתפטרו אלא קבלו את אמון הציבור מחדש. גם אנשים חדשים שרוצים להצטרף יסבירו לנו בצורה חיובית למה צריך לבחור בהם".

חגי מסביר את התכנית: "נקים פורום של משפחות שכולות, מילואימנקים, חטופים ונתעקש לא לחזור לשישה באוקטובר, נבקש כי המנהיגים יקבלו אמון מחדש בעוד שנה. לא "בחירות עכשיו" ולא "לעולם לא בחירות". יש לנו תקציב של תורמים שתומכים בנו לקרוא לקמפיינים חיוביים ולא לקמפיינים משמיצים. נקרא לבחור במפלגה שחותרת לאחדות, לממשלה רחבה ככל שניתן ונקבל את תוצאות הבחירות איזה שיהיו"

דבר נוסף שמציע חגי הוא שהממשלה לא תתעסק במשך שנתיים בחקיקות שמפלגות כדוגמת גיוס חרדים, רפורמה, מתווה מים וגז "תנו לנו לנוח, תתעסקו בהבראה של המכה".

(יהונתן לובר, צילום: ללא קרדיט)

כשאני שואלת את חגי על הדיגיטל שהפך למגבר של שליליות, בו כל אימרה מהודהדת בכל הפלטפורמות מזכיר חגי את בנו יהונתן ז"ל "יהונתן שמר נגיעה מהסמרטפון, כך הוא קרא לזה הוא לא רצה להיות חלק מהדיגיטל. אני דווקא חלקתי על כך וטענתי כי זה כלי, אפשר להרוג במילים עם הכלי הזה ואפשר לכתוב בו דברים חיוביים וטובים, אני רואה שמהאסון בשמחת תורה פוסטים חיוביים מקבלים הרבה יותר במה מפוסטים שליליים. התקשורת רואה שזה מוכר השליליות, זו הפרנסה שלהם אז הם לוקחים את זה לשם, בואו לא נתרגל לצרוך רע ואז זה ילך וירד".

חגי מציע להסתכל על השבעה באוקטובר כהזדמנות "אנשים חוזרים ממילואים שם הם לחמו זה לצד זה באהבה גדולה. בני יהונתן משך את חברו שהלך מקדימה וביקש להחליף אותו כי הוא נגביסט ונפל. אני בטוח שהוא לא בדק אם הוא בעד רפורמה או לא, אם הוא בעד פינוי ישובים או לא. יש לי עוד שלושה בנים וחתנים לוחמים בעזה הם בהלם שאנחנו פה ממשיכים את השפה של הפילוג. יש פה הזדמנות אדירה, אנשים חזרו אחד אל השני".

חגי עובר לדבר על בנו האהוב יהונתן "יהונתן הוא ילד שישי, אדם מלא אהבה, חסיד במובן הנכון של המילה, החמיר עם עצמו במובן הנכון של המילה, הוא קיבל על עצמו גערטל ומקווה ולימוד. הוא היה חסד מתפשט , אהבה ללא גבול, קצת שאנן, ופתאם ב-7.10 הוא נהיה אדם אחר, לוחם חד ומדוייק, נגביסט חוד".

"תחשוב אם זה מה שהקב"ה רוצה ממך"

חגי מספר כמה סיפורים אופיינים ליהונתן אחד מהם הוא על האמת שהיתה בו "יהונתן עלה לשמירה עם חבר דתי, החבר אמר ליהונתן כי הוא יעמוד לערבית לכמה דקות, יהונתן שהיה מקפיד על קלה כבחמורה אמר לו: תחשוב אם זה מה שהקב"ה רוצה ממך עכשיו?, כזה היה יהונתן".

בסיפור נוסף ראה יהונתן את חברו מתרפק על תמונות אשתו וילדיו אמר יהונתן בעדינות "תחשוב אם אתה לא עובר על מצוות הרמב"ם שציווה בשעת מלחמה "וידע שעל יחוד ה' הוא עושה מלחמה ולא יירא ולא יפחד ולא יחשב לא באשתו ולא בבניו". "גם אנחנו" מוסיף חגי, "שלחנו לו חבילה של תמונות וחבילה של ממתקים, בצורה מופתית החבילה של התמונות חזרה אלינו ולא הגיעה ליעדה".

בתוך עזה והלחימה, לקח יהונתן טלפון של חבר ושלח למשפחה בווצאפ "עכשיו תורנו". "זה מסכם הכל", אומר חגי, "עכשיו תורי כאדם דתי, כשחקן, תורך כעיתונאית, תור כל אחד ואחד שהקב"ה שם אותו בדור הזה".

אנחנו חוזרים להצגה שתעלה השבוע, בדיוק בשלושים ליהונתן הי"ד "ההצגה המקורית נכתבה לפני 20 שנה, (ע"י חוה דיבון שכתבה את הסדרה סרוגים) בזמן שהיו פיגועים באוטובוסים. ההצגה עוסקת באלמן שמגדל את ילדיו לבד ובשכול". חגי מוסיף כי במהלך ההצגה נשמע קולו המוקלט של יהונתן ז"ל כשהיה בן חמש.

ההצגה שודרגה והיא נקראת "השבעה באוקטבר", חגי התחיל לעבוד עליה אחרי פרוץ המלחמה, הבכורה היתה אמורה לעלות ב-7.1 שלושה חודשים אחרי המלחמה "אבל עשרה ימים לפני דפקו לי בדלת" מספר חגי והוא עצר את כל החזרות והודיע לצוות "אין בי את הכח".

(מתוך ההצגה שבעה באוקטובר, צילום: ללא קרדיט)

"בשבעה של בני מצאתי את עצמי מנחם אדמו"ר"

במהלך השבעה חגי ראה כי העם זקוק לנחמה "הגיע אדמ"ור ובכה, אשתי אמרה לי: "חגי תנחם אותו", מצאתי את עצמי מנחם אותו ומספר לו על גבורתו של יהונתן ועל גדולת ה', הוא יצא עם חיוך מהבית ואז אמרתי "עכשיו תורנו" חברים חוזרים לחדר חזרות".

"בהצגה שברנו את הקיר הרביעי, אני פונה לקהל, מזמין אותו לביתי, לחוש את כאב ולעבור איתי את המסע. אני בטוח שהקהל יהיה סלחני אם אבכה או אצטרך שתי דקות לעצמי, הסיפור שלי ושל הגיבור מתערבבים. כל הקלישאות המוכרות של עם ישראל חי, ביחד ננצח ואנחנו חזקים, מקבלות משמעות אחרת"

"עם ישראל חי זה לא תיאור מצב זו תכנית עבודה"

חגי מסכם במשפט חזק "עם ישראל חי זה לא תיאור מצב זו תכנית עבודה. תכנית שכוללת בכי ונפילות ומאמץ והתגברות ותנוקות חדשים ובנייה וצמיחה, וצמח צריך לפעמים סד, וזה בסדר כל עוד אתה יודע שאתה בצמיחה בדיוק כמו ט"ו בשבט שהוא יום השלושים ליוהנתן שלי".

ההצגה תעלה בג'רר בכר בירושלים במוצ"ש  י"ז שבט 27.1, ובראשון י"ח שבט 28.1.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו