הנכדה של דוגו: "השנה יותר מתמיד, קחו פלאפל ותכריזו 'עם ישראל חי'"

הנכדה של דוגו: "השנה יותר מתמיד, קחו פלאפל ותכריזו 'עם ישראל חי'"

מוריה קור, מספרת לסרוגים על דוד לייטנר, מייסד "מבצע דוגו" בו היה אוכל פלאפל לסמל את ניצחונו מול הנאצים ועל הומור בצל השואה. בתשעה באב האחרון הוא נפטר בגיל 93 והמבצע הפך גם לזכרו

השנה יותר מתמיד, תכריזו 'עם ישראל חי ואוכל פלאפל'
  (צילום: באדיבות המשפחה)

"מבצע דוגו" נקרא כך על שמו של דוד לייטנר, הקרוי דוגו, דוגו היה נוהג לאכול פלאפל ב-18 בינואר, היום בו הסתיימה עבורו צעדת המוות. אכילת הפלאפל במדינת ישראל סימלה עבור דוגו את הניצחון בנאצים. המנהג הפרטי של סבא דוגו צבר תאוצה והוא מצויין בכל רחבי הארץ וגם בארצות שונות בעולם.

"בסוף צעדת המוות מתוך 60,000 יהודים נשארו 20,000"

העיתונאית מוריה קור, נכדתו של דוגו, מספרת לסרוגים על סבא האהוב שלה ועל "מבצע דוגו" המיוחד "סבא זה הכל מבחינתנו. 'מבצע דוגו' זה משהו שהתחיל משגרת זיכרון והודיה של סבא, לפני שאנחנו הנכדים נולדנו, ב-18 בינואר שזהו היום שבו סבא סיים את צעדת המוות שצעדו בה 60,000 יהודים בקור מקפיא של 18 מעלות מתחת לאפס מאוושויץ-בירקנואו עד מטאהוזן שזה בגבול אוסטריה ומתוכם נשארו 20,000 איש, סבא הגיע לסוף הצעדה.

הוא תמיד ידע מה התאריך בלי לוח שנה, הוא ידע מתי סוכות, מתי שבועות ומתי ה-18 בינואר. ביום הזה הוא ידע שהוא שרד. יש סיפורים של סבא על מה שקרה בצעדת המוות שמלווים אותנו כל החיים".

(דוגו ביום הולדת 88, עם בלון של טלאי צהוב, צילום: באדיבות המשפחה)

אוכל זה דבר שמעורר רגשות חיוביים ומנחמים

מוריה מתארת את הדרך בה רצה דוגו לנקום "ב-18 בינואר סבא היה הולך לאכול, חייו סבבו סביב מזון, זה התבטא בדרכים רבות. הייתה לנו שיחה לפני שנה בדיוק ושאלתי אותו אם עולים לו רגשות של נקמה והוא אמר לי: "מוריל'ה, אני לפני המלחמה, תוך כדי המלחמה ואחרי תמיד חשבתי על דבר אחד. מה הדבר הזה סבא? והוא אמר אוכל. זה דבר שתמיד מעורר רגשות חיוביים ומנחמים. וסבא כל שנה ב-18 בינואר הלך לאכול כדי להרגיש חי וכדי לוודא שהוא לא רעב יותר. הוא היה אוכל פיצה ואז גלידה ואז צ'יפס ואז את המהדורה הבשרית למילוי הבטן ובסוף הפלאפל"

את רעיון הפלאפל המציא סבא דוגו, ומוריה מסבירה זאת כך "הפלאפל זה עדכון גירסה של אירוע האכילה ב-18 בינואר. בילדותו, אמא של סבא, סבתא גולדה-זהבה, שהייתה לפי דברי דוגו: אישה חזקה, קשוחה, קפדנית, גבוהה ורזה, הייתה מספרת לו כי בארץ ישראל הבילקלך (כדורים מטוגנים)  גדלים על העצים, הייתה לו אכזבה לגלות שזה לא בדיוק ככה אבל אז יום אחד הוא הלך לשוק מחנה יהודה וראה את הפלאפל, כדורים קטנים מטוגנים ואמר שאולי אלו הבילקלך, השילוב הישראלי המקומי מצא חן בעיניו והוא הפך את זה לסמל. זה הוא הרובד השטחי של מבצע דוגו".

(דוגו אוכל פלאפל עם דורון ג'מצ'י ומיקי ברקוביץ' וגם עם הרמטכ"ל אביב כוכבי, צילום: באדיבות המשפחה)

"אנשים אוכלים פלאפל ועל הדרך זוכרים שהייתה שואה והיתה צעדת מוות"

מוריה מעמיקה ומסבירה את הרובד הפנימי של המבצע "הרובד המהותי של מבצע דוגו זה גימיק לזכור את צעדת המוות, ככל שחלפו השנים סבא היה מאד מוטרד מזה שאנשים ישכחו שהייתה שואה באירופה ובכלל בעולם, הגלים של הכחשת השואה הם כבר לא דמיוניים וברגע שמנציחים את צעדת המוות במשהו כל כך כיפי וכה פשוט זה נצרב, אנשים אוכלים פלאפל ועל הדרך הם יודעים שהייתה שואה והייתה צעדת מוות וזה מעוגן".

מזכרון ילדות שהנכדים היו אוכלים עם סבא דוגו פלאפל, ה-18 בינואר הפך למבצע "מבצע דוגו" והוא נערך בכל הארץ, בבתי ספר, תנועות נוער אפילו בבתי כלא ,כמובן בכנסת, בבית הנשיא ואף במקומות שונים בעולם "לפני שבע שנים, המבצע צבר תאוצה בזכות בית העדות בניר גלים, מוזיאון להנצחת השואה, סבא היה מקבל שם קבוצות.

מחוץ לבית העדות יש גם קרון רכבת אמיתי מגרמניה שאפשר להרגיש איך זה היה נראה והיה אומר "אתם רואים את הקרון הזה זו הפעם אחרונה שהייתי באמת מאושר, הייתי פה עם אבא שלי ואמא שלי ועם האחיות שלי ונכון שגם המלמד של החיידר היה בקרון, ולא סבלתי אותו, אבל אתם יודעים הוא מת בסוף" ועם ההומור והרוח המיוחדת הזו  אנשים התחברו לשואה. בית העדות לקח את הרוח הזו והדליק את מבצע דוגו שצבר תאוצה והגיע להמון מקומות ואפילו חצה את גבולות העם היהודי".

(דוגו ונכדתו מוריה קור באוושויץ, צילום: באדיבות המשפחה)

"גם למות צריך לדעת מתי"

סבא דוגו, דוד לייטנר, נפטר בתשעה באב האחרון בגיל 93. "בגלל שהוא היה כל כך צעיר וכה מפותח רגשית לא ראינו שהוא גם מתבגר, הוא מאד ניצחי. ההומור של סבא והנמרצות שלו הגיעו על בסיס טראומה, כל אחד שחווה טראומה הטראומה יושבת על סט התכונות שהוא הגיע איתם מהבית. ככל שהוא התבגר הוא דיבר על זה יותר.

ביום השואה האחרון הוא היה בטקס בבית העדות בניר גלים אחרי שסבא נשא דברים, אמר קדיש וצעק את עם ישראל חי המפורסם שלו. הוא לקח אותי בקלנועית שעליה היה מספר רישוי צהוב עם המספר שלו על היד, ולידו היה ציור של פלאפל ודיברנו ושאלתי אותו האם הוא תמיד שמח? הוא אמר שלא. שמבחינתו כל יום הוא יום השואה ואין יום שהוא לא מוטרד ממה שקרה לאמא שלו, שהיתה בת 39, הוא היה נובר באתרים בהונגרית, בארכיונים ובנטפליקס רק כדי לענות לעצמו על השאלה האם הוציאו לה את שיני הזהב ואז הרגו אותה או הרגו אותה ואז הוציאו את שיני הזהב, זה מאד הטריד אותו".

השנה זהו "מבצע דוגו" הראשון בלעדיו, מוריה מתארת מה היה סבא חושב על המלחמה, ומה מנחם אותה בפטירתו " לסבא היה משפט שלא חשבנו אף פעם שיהיה רלוונטי עבורנו הוא היה אומר על סבא מרדכי שלו "גם למות צריך לדעת מתי", כי סבא מרדכי נפטר מעט לפני שפרצה השואה. יש לנו תמונות שלו והיינו בקבר שלו, הוא היחיד שיש לו קבר כי הוא לא נשרף בקרמטוריום 5".

("חייו סבבו סביב האוכל, צילום: באדיבות המשפחה)

"לפחות הוא לא צריך לראות מה שקרה פה"

"סבא היה מאד רגיש למצב של העם, הוא היה עצוב על כל פיגוע, על כל רצח, על כל חייל שנופל, בפסח האחרון ברצח של בנות משפחת די, סבא נקרע בהלוויה שראה את האב צועק 'עם ישראל חי', וכדי שזה לא יכאב לו כל כך הוא ישב מול הטלוויזיה ואמר "אבל באושוויץ מתו ביום פי כמה" וניסה לחשב את המספר כדי שלא יכאב לו.

ואם יש דבר אחד שמנחם אותי בזה שסבא עזב וכאילו בגד בהסכם שלנו שהוא נשאר לנצח הוא שלפחות הוא לא צריך לראות את מה שקרה פה ולא לדאוג לנינים שלו שבעזה כי הוא היה לוקח את זה מאד קשה".

(דוגו ובני משפחה, צילום: באדיבות המשפחה)

"לא מספיק שאני יתום אז גם שאני אהיה עצוב"

מוריה מזמינה השנה יותר מתמיד לקחת מנה פלאפל ומוסיפה "אבל לעשות את זה בקטע טוב, סבא תמיד אמר שלפולין לא באים כדי להיות עצובים אלא כדי לראות מה קרה פה ולהבין איזה תחיה אדירה הייתה מהשואה ולאיזו תקומה זכינו. הוא תמיד לקח את כל מה שקרה לו בחיים לכיוונים מצמיחים, חודש שבט הוא חודש של צמיחה וגם ב-18 בינואר כשאנחנו זוכרים את צעדת המוות, נדע שתמיד אנחנו יכולים לצמוח זו שאלה של החלטה וכל טראומה שאנחנו חווים בחיים אנחנו בוחרים איך לקחת אותה לכיוונים בונים או משמימים

בשואה וגם מיד לאחד השואה הוא סיגל לעצמו משפט שבהתחלה כנראה העציב אותו ואחר כך הוא עשה מזה צחוק לא נורמלי "לא מספיק שאני יתום אז גם שאני אהיה עצוב", גם בגיל 90 כשהיינו הולכות לקניון הוא היה אומר לקופאית "סלחי לי אני יתום יש הנחה ליתומים?"

סבא דוגו חי כך שגם הדבר הכי מחריד והכי עצוב שקורה בחיינו אנחנו בוחרים איך לקחת אותו. כמה כח הוא נותן דווקא בזמן הזה. השנה ב-18 בינואר יותר מתמיד, קחו מנת פלאפל תאכלו ותכריזו כפי שהכריז דוגו "עם ישראל חי, אוכל ומבסוט".

צילום: למי עזוז ודודי פלוג | עריכה: למי עזוז | הפקה: אשר רוט

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
6 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
יהי זכרו ברוך.אכלתי...
נ | 18-01-2024 10:41
יהי זכרו ברוך.אכלתי פלאפל הדלקתי נר לזכרו
2
איזה אישיות. מיוחדת...
ירון טוביה | 18-01-2024 11:08
איזה אישיות. מיוחדת כבן לניצולת שואה הוקסמתי ממנו
3
התרגשתי לקרוא
חילוני מוחלט | 18-01-2024 12:06
אלך לאכול מנה או שתיים.
4
כתבה מרגשת. רק מלהסתכל על דוגו עולה לי חנק
יניב | 18-01-2024 12:32
אשרי העם שאלה אנשיו!!!!
5
יום העצמאות 2...
ולנו יש פאלפל | 18-01-2024 19:53
יום העצמאות 2
6
2 ...
12 | 19-01-2024 2:29
2