בתים אשר לא בנית

 "והיה כי יביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר נשבע לאבותיך, לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך, ערים גדולות וטובות אשר לא בנית. ובתים מלאים כל טוב אשר לא מילאת, ובורות חצובים אשר לא חצבת, כרמים וזיתים אשר לא נטעת, –  ואכלת ושבעת…" (דברים פרק ו' פסוקים י'-י"א)

כשנתבונן במציאות ההתיישבותית בארץ ישראל והתייחסות הציבור אליה, נראה דבר מדהים! קיבוצי השמאל, שחלק גדול מהם נבנו על גבי חורבותיהם של כפרים ערבים, שבהם, וכן בשכונות בירושלים ובמקומות נוספים, יהודים גרים בבתים שלפני תש"ח גרו בהם ערבים, (ולאותם ערבים עדיין יש את המפתחות של הבית…), וכן רבים הם המטעים והשדות שהופקעו מערבים בשנותיה הראשונות של המדינה לצורך התיישבות יהודית, ואת הערבים עצמם… גרשו במלחמת העצמאות אל מחנות הפליטים, איש אינו טוען כלפיהם שהם גזלנים.

אדרבא, הכל רואים במעשיהם מעשה ציוני חלוצי, ומכירים להם טובה על כך, שבמשך שנים רבות הקיבוצים שמשו גורם חשוב בגאולתה של ארץ ישראל.

ואילו, אנחנו המתנחלים, כשאת ישובינו הקמנו על אדמות מדינה, ואילו היתה זו קרקע "פלסטינית פרטית", השתדלנו לרכוש אותה בכסף מלא, הפכנו אדמות טרשים שוממות לישובים פורחים, ונהגנו במוסריות מופלגת כלפי הערבים, שלא לפגוע בהם לרעה שלא לצורך, אותנו מאשימים בגזל אדמות, בכיבוש, בישיבה במקום לא לנו, בבלתי חוקיות, ובשאר האשמות המתחדשות מידי יום. "ליסטים אתם שכבשתם ארץ של הפלסטינים"!

והדברים מתמיהים! אילו שבאמת כבשו, גזלו וגרשו, איש לא מאשימם בכך, ואילו אנחנו שכה נזהרנו מכל זה, דוקא אנו המואשמים?!

אך דומני, שהפסוקים המובאים בריש מאמרנו היא התשובה לשאלה. התורה הגדירה, שיש דרך איך לנחול את הארץ. והדרך היא דוקא בצורה כזו! כן, דוקא "ערים אשר לא בנית, בתים אשר לא מלאת, בורות אשר לא חצבת, וכרמים וזיתים אשר לא נטעת." דוקא דרך זו היא הדרך התורנית הראויה! השמאל שירש את הארץ בצורה שהתורה כתבה, הוא זוכה לשבת בה מתוך הכרה בעלותו. ואילו אנחנו שהתחמקנו מהדרך שעליה התורה דברה, וחיפשנו דרכים כיצד ליישב את הארץ מתוך התמקדות בערים אשר אנו בנינו, ובכרמים וזיתים אשר אנחנו נטענו, דוקא אנו מקבלים קיתונות של האשמה בגזלנות.

לא שוכרים חדר מגזלן

למה הדבר דומה? משל לאדם שהיה לו בית. יום אחד הגיעו גזלנים, ושדדו ממנו את הבית. אף אותו הם גרשו ממנו. היהודי לא ויתר, והכריז תמיד כי הבית שלו, וגם אם הגזלנים מחזיקים בו כבר שנים, לא פקעה בעלותו.

ברבות הימים, הצליח היהודי לאזור כח וגבורה, ולתפוס את הבית חזרה לבעלותו. אך הוא היה מוסרי. הוא לא גרש את הגזלן,  אלא הוא השתמש רק בחדרים שהגזלנים השאירו אותם ריקים. את חדרים שהגזלנים גרו בהם, הוא השאיר לשימושם. אם בכל זאת הוא היה זקוק לחדר נוסף,  הוא קנה אותו מהם בכסף מלא.

אמרו נא הקוראים: מה אדם זה משדר לציבור? האם כעת הכל מבינים שהבית שלו, אלא שהוא אדם מוסרי, או שמא, ב"מוסריותו" זו, בהשארת חלק מהבית לרשות הגזלנים ובקניית חדריו בכסף, הכל מבינים כי הוא מודה, שהבית כולו כלל אינו שלו?

==

הרב מאיר גולדמינץ הוא מרבני 'דרך אמונה'.