בא לבקר בישיבתנו לפני שאתה משנה נוסח 'נחם'

עריכה: הרב מרדכי ציון

בעקבות הכיבוש במלחמת ששת הימים התעוררה השאלה של אמירת תפלת נחם בנוסח המקובל בתפלת תשעה באב: האם עדיין נכון ואמת לתאר את ירושלים שכולה תחת שלטון ישראל כהעיר האבלה והחרבה והבזויה והשוממה, ועיר שמלאה יהודים כאבלה מבלי בנים, והחרבה ממעונותיה והבזויה מכבודה והשוממה מאן יושב?

לפני הקמת המדינה, כתב הרב ברוך הלוי עפשטיין, בעל תורה תמימה (בס' ברוך שאמר על התפלות, עמ' קלד), ידוע, שהתיאורים האלה (של תפלת נחם) מסובים על העיר ירושלים, ויש להעיר, כי אחרי שבזה"ז ירושלים בנויה ברמה עם בתי חמד והיכלי פאר, וגם מיושבת מיהודים בהמון, לפי זה לכאורה אין מקום לתאורי אבל עליה. אבל כתב בב"י (או"ח תקס"א) והמג"א (שם), כי גם בעת שמיושבת העיר והמדינה היהודים, אך כל זמן שהם תחת ממשלה אחרת, לא תחת מלכות ישראל – עדיין יקראו חרבים, וכל הדינים אשר נקבעו בזה עכ"ל. ונראה ברור מדבריו שאם הוא היה חי אחרי ששחררו הר הבית וירושלים, הוא היה סומך את הרעיון לשנות את נוסח תפלת נחם.

וכן עשה הג"ר שלמה גורן לשנות את הנוסח המסורתי של נחם שבדעתו לא היה מתאים למצבנו. בהקדמתו לסדור צה"ל שבעריכתו (שגת תש"ל, עמ' 76), כתב הגר"ש גורן, "הנוסח המסורתי המיוחס לרא"ש המדבר על 'העיר הבזויה והשוממה' וכו', אינו הולם כאשר ירושלים משוחררת ונמצאת בשלטון ישראל — לכן בחרנו בנוסח שונה לתפילת נחם, המבוסס על נוסח התלמוד ירושלמי, רב עמרם גאון והרמב"ם בהשמטת הקטעים הנראים כבלתי מתאימים כעת." וזה לשון הנוסח: נחם ה' אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ואת העיר האבלה החרבה וההרוסה. ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה, לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם, ולישראל עמך נתתה נחלה ולזרע ישרון ירשה הורשת. נערה ה' אלהינו מעפרה והקיצה מארץ דויה, נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים, כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה, כאמור, ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב, לכבוד אהיה בתוכה. בא"ה מנחם ציון ובונה ירושלים" ע"כ. ועד היום, זה הנוסח של תפלת נחם המופיע בסדור צה"ל.

וגם הג"ר חיים דוד הלוי (שו"ת עשה לך רב א יד) סובר שאנו צריכים לשנות נוסח תפלת נחם וז"ל "גם אני הרגשתי בתשעה באב הראשון אחרי מלחמת ששת הימים שאינני יכול יותר לומר בתפלתי דברים אלה, שהם בחינת דובר שקרים לפני ה'". וכתב עוד כי לא זו בלבד שכל השנה כולה וביחוד בימי חג ומועד, כולל ה' וכ"ח אייר, שוקקת ירושלים המון חוגג, אלפים אלפים בניה של האומה, באים אל ירושלים החוגגת, והקורנת אושר ושמחה, ומעניקה תחושת כבוד ממלכתי ולאומי בלב כל אדם מישראל אלא שאפילו בתשעה באב, יום האבל הלאומי, כאשר באים המוני בית ישראל אל הכותל המערבי, מעוטפים באבלם על חרבן הבית, גם אז מורגשת פנה מסוימת בלב, אליה לא יכול לחדור האבל זו פנה של שמחה על ראשית צמיחת גאולתנו. ובאותו כותל שנקרא "כותל הדמעות" והמקום שבאים לבכות על גלות שכינה, אינו יכול שלא לחוש שמחה פנימית, מול ירושלים השלימה, העיר שחוברה לה יחדיו תחת שלטון ישראל. ולכן, נהג הרב ח"ד הלוי להוסיף מלה אחת בלבד, ולשנות מלה אחת בנוסח נחם, כדי להמלט מדברי שקר, וכך היה אומר "נחם ה' אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים (כי כל זמן שלא נבנה בית המקדש עדיין אנו שרויים אבלות) ואת העיר שהיתה האבלה והחרבה והבזויה והשוממה מבלי בנים. היא ישבה (במקום 'יושב') וראשה חפוי" וכו'. ולפי"ז התפלה היא שינחם ה' את אבלי ציון וירושלים, ואת העיר שהיתה עד כה חרבה ושוממה מבלי בנים אך עדיין זקוקה היא לנחמה, עד שיתקיים בה מקרא שכתוב (זכריה ב', ט'), "אני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב, ולכבוד אהיה בתוכה." והרב הלוי קיבל הרבה מכתבים על שנוי זו והשאלות והתשובות מופיעות בתשובותיו ח"ב ס' ל"ו-ל"ט וח"ז ס' ל"ה (עיין שם). וכן נוהג הג"ר נחום רבינוביץ בישיבת ברכת משה במעלה אדומים.

ולכאורה אמנם שנוסחו של הג"ר גורן שונה לחלוטין מהנוסח המסורתי, הוא פחות רדיקלי מנוסחו של הג"ר הלוי משום שהוא מבוסס על מקורות עתיקות. אבל באמת נראה שזה לא צודק שהג"ר שאר-ישוב כהן, רבה של חיפה, תמך על שנוי של הג"ר הלוי כדי שלא להיות כפוי טובה כלפי הקב"ה. והוא הוסיף שנוסחו של הג"ר גורן (גיסו) טרם אושר בידי הרבנות הראשית, לא ניתן לשנות ממטבע שטבעו חכמים בברכות בלא קביעת בית דין המקובל על כלל ישראל. נמצא שנוי מלה או שתיים עדיין אין בו משום שנוי משבע שטבעו חכמים.

ויש פוסקים שסוברים שמבלי ספק הנוסח המסורתי של תפלת נחם עדיין מתאים בזה"ז. מיד אחרי מלחמת ששת הימים, כשנשאל רבנו הרב צבי יהודה הכהו קוק אם תוכן אמירת בקשת נחם היינו שקרי בימינו בגלל הקטעים של "מר מצבנו"? והשיב: "ירושלים היא עדיין בזויה, כי עיקר ירושלים הוא בית המקדש" (ספר למקדשך תוב עמ' 11 אות 1).

וגם פסק הג"ר אברהם שפירא שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים, ותפלת נחם מיוסדת על המצב שהיה בזמן החורבן ותיאור השיממון מכוון לתקופה ההיא, ובתפילה אנו מבקשים מהקב"ה שיקיים הבטחתו על כך, ועדיין לא התקיימה.

וכן כתב הג"ר צבי שכטר (ס' נפש הרב עמ' עט) כשפרסם אחד מהרבנים שמן הנכון הוא לתקן ולעדכן את הנוסח של תפילת נחם, צעק הג"ר יוסף דוב סולוביצ'יק על כך לתלמידיו שאיננו רואה בזה שום צורך לשנות את הנוסח, שכל עוד שלא יהיה המקדש בנוי על מקומו, כל העיר ירושלים היא בבחינת אבלה וחרבה וכו'.

ובשו"ת יחוה דעת (א מג. וגם מובא בס' ילקוט יוסף ס' תקנח, ב), כתב הג"ר עובדיה יוסף שהנוסח של התפלה בכלל וגם תפילת נחם המקובל בידינו מדורי דורות יסודתו בהררי קודש ע"י רבותינו אנשי כנסת הגדולה. ומי הוא זה ואיזהו בדורות אלו שיכול להרחיב עוז "לתקן," ולשנות מנוסח התפלה?! ועוד שהעיר הקדוש עדיין במצב של חרבה ובזויה ואבלה ושוממה כי מקום המקדש ביד זרים שונאי ישראל, העיר העתיקה עודנה מלאה גילולים של עכו"ם, בכמה כנסיות טמאות, ואשר ע"י כמריהם ומנהיגיהם דם ישראל נשפך כמים בכל הדורות, ובסביבות המקדש קבורים ישמעאלים, ולכל עם ישראל אסור מן התורה להכנס להר הבית משום טומאת מת, והערבים מכניסים פגרי מתיהם אל המקום המקודש שלנו ביותר. וגם בכלל כי מה מאוד ידאב לב כל החרד לדבר ה' על התפרקות הדור מחיי תורה ומצוה, חינוך אלפים ורבבות מילדי ישראל ללא תורה וללא מצוה, והרס חומת הצניעות והמוסר, ורבוי חילולי השבת, והפרת סדרי כשרות ועוד כהנה וכהנה. וכבר אמרו חז"ל בירושלמי (יומא פ"א ה"א), "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו הוא החריבו."

ובדיון על אמירת נחם בת"ב בימינו, העיד האדמו"ר מקלויזבורג על עצמו: "ומוכרחני להודות כי אני בעצמי אינני יכול לעצור ברוחי, ופעמים רבות אני אומר נחם בימות החול, כי לדאבוננו הבקשה הנאמרת בה על אבלי ציון וירושלים, העיר החרבההבזויה והשוממה, האבלה מבלי בניה וכו', והשוממה מאין יושב, והיא יושבת וראשה חפוי וכו', ויבלעוה לגיונות וכו' נכונה בכל יום ויום, ןלא גרע מהא דשרי לבקש על החולה בברכת רפאנו, ולבקש על התשובה בברכת השיבנו, ובברכת תקע בשופר, תפילה על תיקון חטא הידוע (בזכרנו את ציון עמ' שפז).

והיה להג"ר שאול ישראלי מעמד אמצעי שליחיד מותרת אמירת נוסח הנראה בעיניו, שכן אדם רשאי להוסיף על תפילות הקבע תפילות אישיות ופרטיות. ברם, לציבור אסור לשנות מהנוסח המקובל, "ודי לנו בריבוי הנוסחאות ובפילוגים והמחלוקות הקיימים".

ואנו נוהגים לא לשנות את נוסח נחם בט' באב. וכשאני נשאל: האם לא הגיע הזמן לשנות את הנוסח של נחם: העיר החרבה, הבזויה והשוממה – ביחס לירושלים? ואני הדל אומר: אנא בא לבקר בישיבתנו "עטרת ירושלים" הנמצאת בלב ירושלים העתיקה, ברובע המכונה "מוסלמי", ותשתכנע על המקום.

[עיין מאמר נפלא בנושא בקובץ הלכתי תחומין כרך כא עמ' 90-71, מאת ד"ר יעל לוין כ"ץ.]