המצב הביטחוני מאתגר את כולם ואת הילדים המיוחדים בפרט: החרדות והחששות מהלא נודע מצריכות נגיעה מיוחדת ושונה. להלן רשימת המלצות להורים לילדים מיוחדים איך להתמודד ולתווך את המצב.

סביבה רגועה ומסרים מרגיעים עם כל הקושי – חשוב לנסות לייצר סביבה רגועה וללא מתחים. להכין את הממ"ד שיהיו בו חפצים מוכרים שמרגיעים את הילד/ה. להימנע מצפייה בחדשות. להסביר ולקשר בין פעילויות חירום: "עכשיו שומעים את האעזקה אז הולכים לממ"ד". לנסות לייצר שגרת יום. לחזור על מסרים מרגיעים ופשוטים.

הפעלות – לדאוג לפעילות גופנית וכמה שאפשר: תרגילי כושר, להזיז את הגוף, ריקודים עם מוזיקה.

שימוש במים – לעשות מקלחות/אמבטיות עוזר גם להפגת המתח פעילויות ומשחקים

תרגילי הרגעה בעת התקף חרדה – תרגילי נשימות/בועות סבון. תרגילי נשימות עוזרות לחדש את החמצן בגוף ולשחרר לחצים. בהתאם לגיל הילד ולרמת התפקוד שלו ניתן או להפריח בועות סבון, לנשוף על פונפונים שנמצאים על צלחת/ דף ולראות שהם יוצאים מחוץ לתחום, לכבות גפרור דוחק ועוד.

כיווץ שרירים – שחרור השרירים בגוף מוביל להורדת הלחץ והחרדה. בהתאם לגיל ורמת התפקוד של הילד/ה, ניתן להתאים תרגילים לשחרור. זה יכול להיות שחרור של אזורים בגוף אחד אחרי השני בסוג של תרגילי כושר וניתן לעשות זאת באמצעות "משחקים". לדוגמא: תיפוף על הגוף, כאשר עוברים על כל איבר ואיבר. כיווץ שרירים – אחד אחרי השני. לכווץ ולשחרר.

מספר תובנות שעוזרות להגיע לתוצאה הרצויה:

לדמיין שבכל יד שלנו יש לימון שצריכים לסחוט.

לדמיין שאת/ה חתול שרוצה להימתח כולו.

לדמיין שיש לנו מסטיק ענק בפה וצריכים למעוך אותו שוב ושוב.

לדמיין שיש זבוב על האף שלנו וצריכים להעיף אותו רק באמצעות תזוזות באף.

לדמיין שהרגליים שלנו יחפות בבוץ.

תקשורת באמצעות תקשורת תומכת חלופית במקרה שבו ילדכם מתקשר באמצעות תת"ח הגישו לו מיוזמתכם את האייפד או לוח התקשורת ועיזרו לו לבחור את הסמלים המתאימים להביע את הרגשות ואת החששות שלו.

שרית בינט היא ראש תחום אוטיזם ברשת פרח לחינוך מיוחד