עבור רובינו תקופת החגים היא תקופה עמוסה. עמוסה בהכנות וקניות, שהיה משותפת בבית, מפגשים משפחתיים, תפילות, ארוחות, טיולים וזמן פנוי. עבור אנשים מסוימים זהו עומס מבורך ומהנה, ועבור אנשים אחרים תקופה זו מגבירה את הנטייה לדיכאון. דיכאון בתקופה זו של השנה מכונה "דיכאון חגים" ויש מספר סיבות שעלולות להגביר את הסיכון לדיכאון בתקופה זו.
בדידות
במיוחד בתקופה בה ההוויה היא משפחתית וקהילתית מודגשת ביתר שאת הלבדיות שחווים חלק מהאנשים שאינם חלק ממשפחה או קהילה. חשוב לציין פה שלעיתים העובדה שלאדם יש משפחה וחברה אינה מספיקה כדי להפיג ממנו את תחושת הבדידות. יתכן ודוקא השהיה בין אנשים נוספים תדגיש לאדם כמה בודד הוא מרגיש.
כעס עצמי
אדם יכול לראות את כל הטוב והשפע, המשפחתיות, האוכל הטוב, בהילויים והחופש- ובכל זאת לחוש דיכאון ולשפוט את עצמו על כך. אם הכל כל כך טוב מסביב- איך זה שלא טוב לי? כך נוצר כעס פנימי וחוסר איזון רגשי.
מתח
תקופת החגים מאופיינת במתחים רבים סביב הוצאות כספיות, אירוח, אינטנסיביות גדולה של עבודות בית, נוכחות מורחבת של בני המשפחה והאינטנסיביות הנגזרת מכך. במשפחות עם אתגרים ביחסים עולה הסיכון לדיכאון סביב זוגיות או הורות שאינן מיטיבות. מתח יכול להיווצר גם סביב ציפיות שלא עולות בקנה אחד עם המציאות, והפערים בין התקוות של האדם לבין מציאות חייו. פעמים רבות האדם יחוש במתח עוד לפני בוא החגים, מה שישפיע על תפקודו בשלל תחומי החיים.
חרדה וחשש מהעתיד
זמן חגי תשרי טומן בחובו הזדמנות לחשבון נפש. אנשים רבים מתקשים להכיר בהישגים של עצמם, ומתקשים לראות מטרות לעתיד. פעמים רבות הערך העצמי נפגע מאד בעת חשבון נפש שכזה.
געגוע
אדם שחווה אובדן של בן משפחה, זקנים שזוכרים ימים אחרים, משפחות שהתפרקו או ריחוק גאוגרפי משמעותי- כל אלה מייצרים געגוע עמוק שעצב בצידו ומגבירים את הסיכון לחוות דיכאון.
מזג אויר ושינוי שגרה
בדרך כלל בתקופת החגים כבר קר יותר, מזג האויר נוטה לאפרורי, השעון מתחלף לשעון חורף ומחשיך מוקדם יותר, וכל אלה עלולים להגביר דיכאון. תקופת החגים זוהי תקופה שמשנה את המהלך השגרתי של החיים, ומזמנת שינויים ואתגרים שלא תמיד פשוט להתמודד עמם. תיתכן תחושה של ערעור היציבות שעלולה להוביל לתחושת דיכאון.
איך נערכים?
דיכאון חגים היא תופעה רווחת, אך יחד עם זאת יש בה מנעד רחב של עוצמות, משך זמן ויכולת התאוששות. איש מקצוע ידע לאבחן האם אתם חשים דיכאון- או מצב רוח עגמומי חולף.
חשובה מאד המודעות של האדם או של הקרובים אליו לנטייתו לדיכאון. מודעות זו יכולה לסייע להתכונן לבאות, להפחית את עוצמת הדיכאון ומשכו ואף להימנע ממנו. החגים מגיעים כל שנה באותו זמן, מומלץ להיערך מראש, להבין מה נכון וכדאי לכל אדם ובהתאם לכך לתכנן את ימי החגים, לתכנן את המפגשים המשפחתיים כך שלא יגרמו לעומס רב מידי ויחד עם זה לא תיווצר תחושת בדידות. מומלץ לתכנן מראש פעולות מרגיעות ומהנות כמו פעילות גופנית, קריאת ספר או האזנה למוזיקה.
אני מציעה להיכנס לתקופת החגים עם ציפיות ריאליות, עם תקווה שהכל יתנהל בצורה מיטבית- להתכונן מראש לקראת אפשרות של תקלות או אכזבות. חלוקת עומס ההכנות והעבודות לקראת החגים ובמהלכם, מנוחה, הקשבה לגוף ושמירה עליו, שמירה על תזונה, צריכת אלכוהול מתונה ולא מוגזמת וכו' גם הן יעזרו מאד לעבור את ימי החגים בצורה רגועה. אנשים שנוטלים תרופות להקלת דכאון- חשוב שיקפידו על נטילתן בצורה רציפה.
עם תום החגים, ולקראת חזרה לשגרה יש אתגרים נוספים. פרידה מהמשפחה, חזרה לעבודה לא מספקת או שוחקת, עליה במשקל לאחר החגים וכדומה. גם בתקופה זו מומלץ להיות קשובים לעצמינו.
זכרו- תקופת החגים היא תקופה מוגבלת. אינטנסבית ככל שתהיה- היא מסתיימת. אל תוותרו על טיפול: עולם הטיפול רחב מאד ויכול להיות רגשי או תרופתי ושילוב שלהם. אם אתם מרגישים שאתם זקוקים לעזרה מקצועית, אל תחושו בושה. קבעו פגישה עם איש מקצוע בהקדם.
הכותבת היא MSW יעל אריאל, מנהלת תחום השיקום בעמותת בית חם.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים