כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

כי תצא לבד

רגע לפני הראשון בספטמבר, רגע לפני שאנחנו משחררים שוב את הגוזלים לבית הספר, לישיבה לאולפנה רציתי להזכיר את החדשים.

אני הייתי חדשה בארץ , חדשה בגן בעיר חדשה, חדשה בבית-ספר כשעברתי בכיתה ג', חדשה בסניף בני עקיבא שהגעתי אליו בכיתה ח', תמיד חדשה. ובואו נגיד שזו לא הרגשה הכי דנדשה….

רגע לפני הראשון בספטמבר אנחנו צריכים לתווך לילדים שלנו שיסיטו את המבט שיסתכלו קצת סביבם: אם יש נער שאין לו איפה לשבת בכיתה, תלמידה חדשה שיושבת לבד בהפסקות, ילד שלא מעיז להצטרף למשחק כדורגל. אפילו לנו המבוגרים כשיש אדם חדש בעבודה, חדש בשכונה, חדש בקבוצות הווצאפ, לנסות לתת הרגשה של מוכר, ידוע, חביב רק לא חדש.

בפרשת כי תצא בפסוקים על מצוות השבת אבידה כתוב 3 פעמים "לא תוכל להתעלם". מדגישים לא להתעלם! ואז אחיך אחיך אחיך אחיך אחיך אחיך שש פעמים אחיך בארבעה פסוקים! זוהי לכאורה מצווה פשוטה, לא הרואית במיוחד והיא אומרת שוב ושוב תסתכל על אחיך.

הרי מי שאיבד נמצא בחוסר פיזי ובחוסר אונים. ומגיע המוצא ואומר לו "קח זה שלך" ומשיב לו את החיוך, את ההרגשה הטובה, ומשיב לו את המקום שלו בעולם.

מספיק רק חיוך גדול וכמה טוב שבאת ואז הם ירגישו שוב ממש כמו חדשים.