"עוד נשוב לגוש קטיף": עצמונה אלופת טורניר יוליס

ההגעה לטורניר יוליס, טורניר הכדורסל של גוש קטיף, מרגישה כמו חזרה אחורה במנהרת הזמן. שלט עידוד ליישוב נצרים תלוי על הקיר, והמילים גוש קטיף נישאות באוויר, כאילו שהגירוש לא קרה. שני גמרים התרחשו בטורניר ביום שישי האחרון, כשעצמונה זוכה בבוגרים ובאר גנים בנוער.

טורניר הכדורסל של גוש קטיף מתקיים כבר 30 שנה ברציפות (למעט שנת הקורונה), ולמרות פיזורם של המפונים ברחבי הארץ, והזמן שעבר מאז הגירוש הוא ממשיך להיות פופולארי כ-400 אוהדים מהיישובים השונים של גוש קטיף שהגיעו לגמרים (נוער ובוגרים) מילאו ביום שישי האחרון את אולם הספורט של היישוב נצר חזני.

גם אחרי הגירוש: טורניר הכדורסל של גוש קטיף נמשך

צילום: גם אחרי הגירוש: טורניר הכדורסל של גוש קטיף נמשך

שלמה יוליס: "מצפים שזה הטורניר האחרון מחוץ לבית"

כבר בכניסה מרגישים את ההתרגשות כשעשרות ילדים באים לקראתנו ומכריזים "אנחנו ניקח את היוליס", כשמייסד הטורניר שלמה יוליס נכנס הוא אומר לנו: "אנחנו מתרגשים ומצפים כל שנה שזה יהיה הטורניר האחרון מחוץ לגוש. אם ירצה ה' בשנה הבאה כמו בגוש עציון שחזרו אחרי 19 שנה, גם אנחנו נחזור והטורניר יתקיים בבית, בגוש קטיף".

עוד ציון דרך בטורניר השנה, היא שלראשונה כל שחקני הנוער נולדו אחרי הגירוש. יוליס מתייחס לכך ואומר: "זה הישג אדיר, שהנוער הזה שנולד אחרי הגירוש כל כך מחובר בזכות הטורניר."

הקלע המצטיין: "אני מחובר לגוש בזכות טורניר יוליס"

זמן קצר לאחר מכן מתחיל הגמר הראשון, גמר הנוער. הגמר  מתקיים בין בני דקלים, הגלגול של נווה דקלים מהגוש, לבין באר גנים ישוב ששמו הוא ראשי תיבות של תשעה ישובים שפונו מגוש קטיף. מתחילת המשחק נראה שלבאר גנים, יש יתרון פיזיות וגובה על פני בני דקלים והם מנצלים אותו היטב להובלה מתחילת המשחק.

במחצית הראשונה, בני דקלים עוד מצליחים להישאר במשחק, אך נשברים במחצית השנייה בדרך להפסד  41:28. האוהדים של באר גנים פורצים לפרקט, ושופכים מים על השחקנים המאושרים.

יונתן אליעז אחד ממצטייני המשחק והקלע המצטין אמר בראיון לסרוגים בסוף המשחק: "כבר כמה שנים שלא זכינו, ואני מאושר. אני נולדתי מספר חודשים אחרי הגירוש, אבל אני מחובר לגוש בעיקר בגלל הטורניר. ההרגשה הזאת של תושבי הגוש שמגיעים לטורניר, היא חיבור אדיר שעוד יעזור לנו לחזור לשם."

מאמנה של נצר חזני: "יש לנו שחקנים שמשחקים בטורניר מהיום הראשון"

אחרי הפסקה קלה האולם מתחיל להתמלא מחדש לקראת גמר הבוגרים, ואני לוקח לשיחה את איציק מאמנה של נצר חזני האלופה משנה שעברה שמתחרה בגמר גם השנה. איציק שמלווה את הטורניר מתחילתו משתף את סרוגים בתחושותיו על הטורניר: "הטורניר נעשה חם וחזק משנה לשנה, יש לנו שחקנים רבים מעל גיל 40, כשאחד מהם משחק מהיום הראשון של הטורניר. הוא מדגיש :"אנחנו עושים את לזכרו של איתי יוליס, שעל שמו הטורניר".

לגבי זיכרון הגירוש הוסיף: "זה אחד מהדברים שמשמרים יותר מהכול את זיכרון הגוש, והנוער שממלא פה את האולם מחמם את הלב.

המשחק עצמו מתפתח למשחק צמוד כשהמחצית הראשונה נגמרת 16:14 לעצמונה המפתיעה, גם כאן כמו בגמר הנוער לקראת סוף המשחק עצמונה בורחת בדרך לניצחון 26:35. בסיום המשחק מספר שלמה לקבל בהתרגשות על בנו איתי, ומוסיף ומדבר על שימור זכרו של הגוש: "עוד נשוב לשם". ראש המועצה האזורית נחל שורק, שם מתקיים המשחק מצטרף לטקס חלוקת הפרסים ומאחל "בעזרת ה' בשנה הבאה נתארח אצלכם בגוש קטיף".