השם פיטר פורסברג כנראה לא אומר כלום לחובב הספורט הישראלי או האירופי הממוצע, אבל הוא אחד השמות המוכרים בספורט הצפון אירופי. הוא אחד מהחלוצים הגדולים בתולדות ה-NHL – ליגת ההוקי קרח האמריקאית – ואחד השחקנים השוודים הגדולים בכל הזמנים.

הוא נלחם כל הקריירה בפציעות קשות ולמרות זאת הוא ממוקם בטבלאות של ה-NHL במקום התשיעי בכל הזמנים במלכי השערים, ובמקום החמישי בטבלת המבשלים. פושברי נולד ב-20 ביולי 1973 בשם פטר מתיאס פושברי, אביו קנט פושברי היה מאמן הוקי קרח, שגם יאמן בהמשך הקריירה את בנו. היה ידוע בשם פיטר פורסברג.

נבחר בדרפאט בליגת הוקי קרח הטובה בעולם

הוא החל את הקריירה בליגה השוודית ומהר מאוד עלה מהנוער לבוגרים, בשנים 1990-1991 הבקיע 102 שערים ב-39 משחקים, ומשך את עיני הקבוצות מה-NHL, הליגה הטובה בעולם. הוא נבחר בסיום אותה עונה במקום השישי בדראפט, בידי פילדלפיה פליירס. הבחירה הפתיעה את הפרשנים שהגדירו אותו "שחקן סיבוב שני מוצק שיכול להיכנס לראשון". הוא האירופאי הבכיר ביותר באותו דראפט.

למרות בחירתו הגבוההה בדראפט, הוא החליט להישאר שנתיים נוספות בשוודיה במדי מודו הוקי, כשאביו מאמן הקבוצה. במקביל התחוללה סערה סביב הכוכב הראשי של אותו הדראפט – החלוץ הקנדי אריק לינדרוס, שנבחר ראשון על ידי קוויבק נורדיקס, וסירב לשחק שם. לינדרוס שנחשב בעיני רבים לכוכב הבא של הליגה, שבת מפעילות בעונה שלמה כמחאה.

לינדרוס, שבת כמחאה (צילום: Own work ,Andynok)

בסיומה של עונת 1991/92, התקיימה עסקת ענק בין הפליירס והנורדיקס, כאשר הפליירס קיבלו את לינדרוס, ובתמורה שילמו לנורדיקס מחיר עצום – 15 מיליון דולר, שתי בחירות דראפט בסיבוב הראשון, חמישה שחקנים, והזכויות על פושברי. בקיץ 1992 זכה במדליית כסף עם נבחרת שוודיה עד גיל 20, ובאליפות העולם עם הנבחרת הבוגרת, הראשונה מתוך שתיים, כשהוא זוכה בעוד שלוש מדליות כסף במהלך הקריירה.

אחת מהעסקאות החד צדדיות בתולדות הספורט

מאוחר יותר התברר כי זאת הייתה אחת מהעסקאות החד צדדיות בתולדות הספורט, כאשר לינדרוס לא עמד בציפיות הגדולות שתלו בו, ואילו פיטר פורסברג הפך את הנורדיקס, לקבוצת צמרת ב-NHL למשך תקופה ארוכה.

בשנת 1994 זכה במדליית זהב באולימפיאדת החורף בלילהאמר, לאחר גמר דרמטי מול קנדה שהוכרע בבעיטות עונשין. זאת הייתה מדליית הזהב הראשונה מתוך שתיים, השנייה הושגה 12 שנה מאוחר יותר באולימפיאדת החורף בטורינו.

בעונת 1994/95 החל את דרכו בליגה האמריקאית, כשכבר בעונה הראשונה היה מעורב בלא פחות מ-50 שערים, כולל רצף של 26 משחקים בהם הבקיע. הקבוצה סיימה במקום הראשון במזרח באותה עונה, אך הפסידה בסיבוב הראשון של הפליאוף.

עונות שיא ופציעות מרובות

ב-1 ביולי 1995 נמכרה הקבוצה בשל כלכליות קשות ושוק קהל קטן, לבעלים חדשים שהעבירו אותה לדנוור ושינו את שמה לקולורדו אוולאנש. בעונה הראשונה בקולרודו הבקיע 116 שערים בעונה הסדירה, הוסיף 16 בפליאוף והוביל את קבוצתו לאליפות. זו הייתה העונה היחידה בקריירה בה שיחק את כל המשחקים. במהלך העונה הבקיע שלושער, הישג נדיר בהוקי קרח כשלפניו עשו זאת רק חמישה שחקנים.

גביע סטנלי, הגביע שמוענק לזוכה באליפות (צילום:Alex Goykhman)

בעונה שלאחר מכן סבל מפציעת ירך, גרמה לפושברי לשחק 65 משחקים בלבד מתוך 82 משחקים. למרות הפציעה הצליח להבקיע 86 שערים העונה הסדירה. הקבוצה סיימה את העונה עם המאזן הטוב בליגה. פושברי הצטיין גם בפלייאוף עם 17 שערים, אך הקבוצה הפסידה בגמר האזורי לדטרויט רד וינגס.

בשנים הבאות המשיכו האוולאנש להיות קבוצת צמרת בליגה באופן קבוע, כשפושברי נפצע פעמים רבות פציעות חמורות, אך מצליח לפצות על כך עם תוצרת גבוהה במשחקים ששיחק. הוא סבל ממספר זעזועי מוח, פריקות בכתף ובאגן, ונאלץ לעבור ניתוח בכף רגלו שהייתה מקושתת יתר על המידה וגרמה לו כאבים.

חזרה לליגת ההוקי קרח של שוודיה

בעונת 2001/02,  שיחק פושברי רק בפליאוף בעצת רופאיו וויתר על האולימפיאדה באותה שנה. בפליאוף הגיע עם כוחות מחודשים כשהבקיע 27 נקודות ב-20 משחקים והוביל את הקבוצה עד לגמר האזורי, שם נוצחו  בשבעה משחקים שוב בידי המושבעת דטרויט רד וינגס.

שנה אחר כך היה החלוץ מעורב ב-106 שערים כשהוא כובש  29 שערים ומבשל 77, הוא היה המבקיע המוביל ב-NHL. הוא נבחר גם ל-MVP של הליגה, אך שוב הודח בפליאוף. בעונת 2003/04 הוא שיחק ב-39 משחקים בלבד, אך עדין הגיע למספרים גבוהים כשהיה מעורב ב-55 שערים.

משחק הוקי קרח, אילוסטרציה (צילום:שאטרסטוק)

עונת 2004/05 של ה-NHL בוטלה כולה בעקבות סכסוך עבודה בין הליגה לאיגוד השחקנים ופושברי  חתם על חוזה לעונה בקבוצת נעוריו, מודו הוקי יחד עם עוד כוכבים שוודים. בשוודיה היה מעורב ב-39 שערים ב-33 משחקים, למרות שסבל מפציעה בכף ידו באמצע העונה. לאחר ששב מהפציעה, נפצע שוב במשחק הראשון של הפלייאוף ולא שב לשחק עוד באותה עונה.

סיום הקריירה

בעונת 2005/06 חזרה ה-NHL לפעול, פושברי חזר לקבוצה שבחרה אותו בדראפט, פילדפיה  אך לא הצליח לשחזר את יכולתו עד לעונת 2009/10, שם במדי מודו הוקי הבקיע 30 שערים ב-23 משחקים, אך שוב החמיץ את הפליאוף. הוא עוד ניסה לחזור ל-NHL, ללא הצלחה ובסיום עונת 2010/11 הודיע על פרישה ממשחק. בשנת 2010 נשא את הדגל השוודי באולימפיאדה.

חודשיים לאחר פרישתו מונה פושברי לעוזר המנהל המקצועי של מודו הוקי. ביחד עם אביו קנט, הקים חברת נדל"ן שהקימה  את האולם הביתי החדש של קבוצתו. באוקטובר 2011, עם תחילת עונת 2011/12 הוציאה קבעה קולורדו אוולאנש כי אף שחקן לא שחקן לא ילבש יותר חולצה עם המספר 21, מספרו של פושברי, ב-2015 מודו הוקי הלכה בעקבותיהם. ב-2014 התקבל פושברי כחבר בהיכל התהילה של ההוקי קרח.