היום בהיסטוריה: על שם מי נקרא רחוב שח"ל?

כשהיינו צעירים הלכנו גאווה עם סמל התנועה "תורה ועבודה" על החלוצות ובעניבות. אך על משמעות הסמל מהו מקורו? מי היו האנשים שאחראים היו לסמל? לא נתנו את הדעת ולא העמקנו.

אחד האנשים שהיו בין מחוללי הסמל והתנועה שיצאו מתוך תנועת הפועל המזרחי היה הרב שמואל חיים לנדוי או בקיצור שח"ל, שנפטר היום בט"ו בסיוון לפני 95 שנים.

להניף את נס "המרד הקדוש"

שח"ל נולד בפולין. כסביו ואביו נמשך לחסידות קוצק, והיה מסתופף בחצרו של ר' ישראל מפילוב, נכדו של הרבי מקוצק. בהיותו כבן 18 הוסמך להוראה.

בבית חמיו התוודע למבשרי הציונות והחל לקרוא בכתביהם של הרב אלקלעי, הרב צבי הירש קאלישר והרב מרדכי אלישברג. לאט לאט נעשה ציוני נלהב והחל לעשות נפשות למען העניין.

באחת ממסעותיו הופיע באסיפה מרכזית של 'צעירי המזרחי' בוורשה בלבושו החסידי, כאורח בלתי מוכר. בסיום ההרצאות הרשמיות, נשא נאום חוצב-להבות, על יסודותיה הדתיים של הציונות, ועל הצורך לעשות דברים בפועל למען הגאולה. צעירים אלו, הוקסמו מדמותו של בן-גילם, שהציג לפניהם משנה סדורה.

הוא החל להיות האידאולוג של חבורת הצעירים הזו. הוא קרא להניף את נס "המרד הקדוש" – למרוד ביהודים הנשארים בגולה, וביהודים שאינם עובדי אדמה. עוד טען שח"ל כי כל האומרים כי הפתרון לעם היהודי איננו בארץ ישראל סטו מהרעיון הציוני הדתי המקורי.

עבודת כפיים ושוויון

שח"ל פעל בפולין, להקמת מסגרת שתיתן מענה לחלוצים הדתיים, שראו בעבודת כפיים ובשוויון ביטוי לערכי התורה. לאחר שאשתו נפטרה, עלה ארצה עם ביתו הקטנה.

כשהגיע לארץ ישראל בתרפ"ו (26) מצא את הפועל המזרחי שהוקם בתרפ"ב. שח"ל פעל לאיחוד הפלגים השונים של הפועלים הדתיים והצליח בכך.

הם חרטו על דגלם את העקרון, כי עיקר חיי העם היהודי הם בארץ ישראל בשילוב מלא בין עבודת כפיים ללימוד תורה.

בתחילה רצה לעבוד כאחד הפועלים הפשוטים, אך בשל בריאותו הרופפת שוכנע להיות נציג הפועל המזרחי במוסדות הרשמיים. בתפקידו הביא למספר הישגים לתנועת "הפועל המזרחי" ולפריחתה הרעיונית והפוליטית.

על מבשרי הציונות כתב: לא צרות-ישראל היו המקור לתנועת 'שיבת ציון'. משאת-נפשם של המבשרים הייתה האמונה העמוקה בגאולת העם. הם הרבו להטיף על הקשר המשולש: עם ישראל, תורתו וארצו.

בט"ו בסיוון תרפ"ח (3.6.1928) והוא בן 38 בלבד נפטר בפתאומיות, אבי הסמל איתו הלכנו ועוד רבים הולכים בגאווה..

חברי קבוצת שייח' אבריק לימים "שדה יעקב" רצו לקרוא ליישובם על שמו אך לבסוף הקימו חורשה לזכרו. על שמו הקימו חניכיו את קבוצת שח"ל ברחובות שהתעקשו לחיות חיי קומונה וראו בעצמם ממשכי דרכו. ולימים היו ממקימי קיבוץ טירת צבי. הרחוב הראשי של שכונת גבעת מרדכי קרוי על שמו.