כולנו מכירים את החגיגה שנערכת בהכנסת ספר תורה, אבל מה קורה כשספר תורה מסיים את תפקידו?

אמש נראו בכותל תמונות יוצאות דופן: 19 ספרי תורה הובאו לגניזה בטקס מיוחד. הספרים האלה שימשו מיליוני אנשים לאורך השנים. ייתכן שרוב מי שקורא את הטקסט הזה – נתקל בהם באחד מביקוריו בכותל.

הם הוצאו מארון הקודש שוב ושוב בחגיגות בר המצווה הרבות בכותל, בריקודים בשמחת תורה, בשבתות, בחגים, בראשי חודשים ועוד. חלקם בני כ-150 שנה, ספרים ששרדו את מלחמת העולם הראשונה והשנייה והגיעו לארץ אחרי השואה.

ועכשיו, אחרי עשרות שנים, הם כולם התבלו מרוב שימוש ונחשבו לספרים פסולים. אחרי אמירת תהילים וסליחות, על פי מנהג ירושלים, הם נלקחו לקבורה בהר הזיתים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ארכיון

תהיתי האם זה אירוע עצוב, או בעצם אירוע משמח, שמעיד על עוצמה וחיים ופעילות בלתי פוסקת בכותל המערבי, דבר שלא זכינו לו שנים.

ולסיום, רב הרובע היהודי, הרב אביגדור נבנצל, אמר לקהל שהגיע למעמד המיוחד: "צריך לזכור שלא אנחנו מלווים את ספרי התורה, אלא התורה היא המלווה אותנו".