צא ולמד מה ההבדל בין גלעד שליט לגיל-עד שער. זה אזרח סוג א וזה אזרח סוג ב.

למרות שהאחד חייל ישראלי תמים והשני נער ואזרח ישראלי תמים ושניהם אזרחי ישראל תמימים שנחטפו ע"י כוחות השחור קיים הבדל משמעותי בהתייחסות. אצל שליט תמכו כלל הפרשנים בהחזרתו בכל מחיר ופה מתחרים יפי הנפש בהאשמות כלפי המתיישבים ככלל ומשפחות הילדים האומללות בפרט, ע"ע ההתבטאויות הרעות של אנשים ערלי לב מהתקשורת שבמקום לבכות על עוללים שנחטפו עוסקים בחיפוש אשמים ובחיבור להשקפת עולמם.

יזכרו לדראון עולם: רינה מצליח שהאשימה את נתניהו: "אם הייתה הקפאה הילדים לא היו נחטפים" רון בן ישי שהאשים את הימין, רענן שקד שהאשים את ההורים: "המטורללים האלה לוקחים איתם את הילדים האלה לגור בשטחים" ירון לונדון שהאשים את שלושת הבחורים בכך ש: "חוללו משבר חמור והסבו סבל רב למאות אלפי פלסטינים" ונועם בן עטר שהאשים את אלוהים: "למה המדינה צריכה להיות על הרגליים בגלל חבורת מפגרים שגרים בכל בחו"ל".

גם אני נסעתי בטרמפים כנער והיום כאבא אני מודאג למראה נסיעה של נערים ונערות בטרמפים הן מפחד המחבלים והן מפחד האנסים. אבל זה לא הזמן לעסוק בזה. העובדה שאנשים כמו רינה מצליח ועיתונאים נוספים שאינם נחשבים הזויים מחפשים את מי לתקוף בהקשר פוליטי לאחר אסון כזה במקום לאחד את כולם סביב הדאגה לילדים מזעזעת בעיניי. אין לי צל של ספק שכל אדם נורמלי במדינה כואב את כאב ההורים והילדים ויעשו הכל להחזרתם.יש לי בעיה קשה עם מי שמנסה להפוך את העניין לפוליטי .

בין דם לדם

אצל שליט הטרמינולוגיה הייתה של "ילד של כולנו" בניסיון לייצר קונצנזוס ופה נעשה ניסיון נואל להציג את החטופים כ"ילדי מתנחלים" רחמנא לצלן ולפלג את העם. בחטיפת שליט נעשה ניסיון מוצדק ומוצלח לשבור מחיצות ולאחד את העם סביב הילד ומשפחתו וכאן נעשה ניסיון שפל למקד את העיסוק התקשורתי בעניין הטרמפים במקום בילדים התמימים שניסו להגיע לביתם מלב המדינה ונחטפו ע"י מחבלים (כן גוש עציון זה לב המדינה).

התוצאות כבר נגלות לעין: בעצרות התמיכה בשליט השתתפו כל סוגי האזרחים וכל מנעד הראשים של אזרחי ישראל ובזה של שער נעלמו הכיפות השקופות ועצרות התפילה מלאות רק בחובשי הכיפות. מדהים שעוד לפני שהצליחו כוחות הביטחון לצאת ולנסות לשחרר את החטפים כבר מצאו בתקשורת את כל האשמים:נתניהו, ההקפאה, ההורים, המחנכים ובעיקר המגזר הדתי לאומי שממש מכריח את המחבלים לחטוף ילדים.

הניסיון להסב את הדיון לטרמפים זה כמו להאשים את תושבי הדרום בירי הרקטות מעזה, את היהודים באירופה בשואה או את הנאנסת שנסעה בטרמפ על האונס.מה שיוצר את ההרגשה הקשה שכל ההבדל בין גלעד לגיל-עד קשור לכיפה המתנוססת לראשו של האחד ושכוחם של הכיפות הסרוגות טוב בעיני חלקים עלובים מהעם רק לבתי הקברות ולמלחמות.