בשנת 1973 התקיימה תחרות הזמר של האירוויזיון בפעם ה-18 בלוקסמבורג. מדינת ישראל הקטנה, רק בת 25, מחליטה לשלוח לראשונה נציגה ישראלית לתחרות. הזמרת אילנית מבצעת את השיר "אי שם" ומגיעה למקום הרביעי והמכובד.

השנה תחגוג ישראל 50 שנה להשתתפותה בתחרות הגדולה בעולם, ולכבוד כך סיכמנו לכם את הדרך של המדינה שלנו באירוויזיון.

הישגים

מתוך 44 הפעמים שישראל השתתפה בתחרות ניצחנו ארבע פעמים. הנתון הזה שם את מדינת ישראל במקום השביעי בטבלת הניצחונות בכל הזמנים של התחרות, כאשר במקום הראשון נמצאת אירלנד עם שבעה נצחונות, שוודיה עם שישה, ולוקסמבורג, צרפת, הממלכה המאוחדת והולנד עם חמישה נצחונות כל אחת.

הפעם הראשונה שניצחנו בתחרות קרתה בשנת 1978 עם יזהר כהן והשיר "אבניבי", הפעם השנייה בשנת 1979 עם השיר "הללויה" בביצוע חלב ודבש והפעם השלישית בשנה לאחר מכן, 1998, כשדנה אינטרנשיונל והנוצות ייצגו אותנו עם השיר "דיווה". הפעם האחרונה הייתה בדיוק 20 שנה אחר כך, בשנת 2018, עם השיר "טוי" של נטע ברזילי.

(צילום: EUPA-IMAGES / Shutterstock)

בכל 44 הפעמים בתחרות מדינת ישראל הצליחה להתברג בחמשת המקומות הראשונים, ו-20 פעמים בעשרת המקומות הראשונים. למקום השני בתחרות הגענו פעמיים: בשנת 1982 עם השיר "הורה" של אבי טולדנו וב-1983 עם השיר "חי" בביצוע של עפרה חזה. למקום השלישי הגענו פעם אחת בלבד ב-1991 כשאורנה ומשה דץ ביצעו את השיר "כאן".

ישראל היא אחת המדינות היחידות בתחרות, יחד עם שווייץ, ספרד, לוקסמבורג ואירלנד, שניצחה בתחרות שהתקיימה על אדמתה.

המקום הגרוע ביותר אליו הגיעה מדינת ישראל בגמר האירוויזיון היה המקום האחד לפני אחרון בשנת 1993, עם השיר "שירו" של להקת "שירו" עם הסולנית שרה'לה שרון. עם זאת, ישראל היא אחת המדינות היחידות שמעולם לא הגיעה למקום האחרון בתחרות ולא סיימה מעולם את גמר התחרות עם אפס נקודות.

באירוויזיון 2019 קיבלה ישראל לראשונה אפס נקודות מהשופטים, ורק הצבעת הקהל מנעה את הצבתה במקום האחרון.

קובי מרימי, אירוויזיון 2019 (צילום: הדס פרוש\פלאש 90)

היעדרויות

ישראל לקחה חלק בתחרות השירה הגדולה בעולם בכל שנה למעט חמש פעמים: בשנים 1980 ו1984 נאלצה מדינת ישראל לפרוש מהתחרות כיוון שהתאריך התנגש עם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

בשנת 1994 בעקבות הצטרפות של שבע מדינות ממזרח אירופה, הוחלט כי ששת המקומות האחרונים מהשנה הקודמת לא יקחו חלק בתחרות. ישראל שהגיעה למקום האחד לפני אחרון בתחרות ב-1993 עם 4 נקודות בלבד, נאלצה לא לקחת חלק.

בשנת 1996 שונה תהליך הניפוי מהתחרות. ועדה מיוחדת התכנסה בכל מדינה וניקדה את השירים, ושבעת השירים שקיבלו את הניקוד המצטבר הנמוך ביותר הודחו מהתחרות. ישראל, שגם הפעם הגיעה למקום האחד לפני אחרון נאלצה שוב לא לקחת חלק.

הפעם האחרונה בה מדינת ישראל לא לקחה חלק בתחרות הייתה בשנת 1997, אז נפל גמר התחרות שמתקיים במוצאי שבת על ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. מאוחר יותר באותה השנה עבר חוק כי ערבי יום זיכרון ממלכתיים לא יחולו עוד במוצאי שבת, אך לצערה של מדינת ישראל התאריך הסופי להרשמה לתחרות כבר עבר.

אירוח התחרות

לאחר נצחונו של יזהר כהן, התחרות הגיעה לראשונה ליבשת אסיה והתקיימה בשנת 1979 בעיר הבירה שלנו, ירושלים. זו הייתה אחת מההפקות הראשונות של הטלוויזיה הישראלית שצולמו ושודרו בצבע, שעד אז שידרה בשחור לבן בלבד. לצורך הפקת תחרות האירוויזיון שכרה רשות השידור מצלמות צבעוניות, מיקרופונים וציוד מיוחד אחר.

התפאורה נשלטה באמצעות מחשב בטכנולוגיה שיושמה לראשונה בארץ, ולקראת האירוע נמכרו טלוויזיות צבעוניות רבות ברחבי המדינה. למרות שהייתה אמורה לארח שוב את התחרות לאחר ניצחון שני ברצף, ויתרה ישראל על אירוח התחרות בעקבות קשיים כלכליים, ואף בסוף לא לקחה חלק באירוויזיון 1980.

כעשרים שנה לאחר מכן, בשנת 1999 אירחה ישראל את התחרות בפעם השנייה בירושלים, אך נתקלה בקושי לסבסד את התחרות. על מנת למצוא פתרון לצמצום הציעה רשות השידור לאיגוד השידור האירופי לוותר על התזמורת החיה, ועל כן בפעם הראשונה בתולדות התחרות היא התקיימה עם מנגינה מוקלטת מראש. הדבר שימש תקדים ומאז לא היה עוד ליווי של תזמורת חיה.

אחרי ניצחונה של נטע ברזילי הגיע האירוויזיון בפעם השלישית לישראל בשנת 2019, הפעם לתל אביב. למרות קשיים כלכליים ופוליטיים הצליח תאגיד השידור הישראלי לקיים את התחרות בישראל, שהייתה לאחת מהמושקעות בתולדות התחרות, כאשר גולת הכותרת הייתה הופעה של הזמרת מדונה בגמר התחרות.

עוד באותה השנה הגיע לאירועי האירוויזיון בישראל צוות צילום מטעם ענקית הסטרימינג "נטפליקס", שצילם והשתמש בקטעים מסוימים של קהל התחרות בסרט "תחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Saga" שיצא בשנה לאחר מכן. בסרט מגיעים להופעת אורח מתמודדי עבר של התחרות, ביניהם גם הזוכה הישראלית נטע ברזילי.

כרזת הסרט (צילום: באדיבות נטפליקס)

בחירת הנציג

מדינת ישראל בחרה את הנציג שלה לאורך השנים במספר שיטות שונות: על ידי ועדה פנימית של רשות השידור/ תאגיד השידור הישראלי, פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי (בשנים 1978-1979), תחרות קדם אירוויזיון בדומה לשיטה בתחרות האירוויזיון עצמה, ועל ידי תוכניות הריאליטי "הכוכב הבא" ו"אקס פקטור".

פרשני התחרות

עד שנת 2018 למדינת ישראל היו רק שני פרשנים בתחרות האירוויזיון: יורם ארבל בשנת 1979 ודניאל פאר ב-1993.

בשנת 2018 החזיר תאגיד השידור הישראלי את השדרנים, ובכל אירוע פרשנו את התחרות זוג מגישים אחר: אסף ליברמן ושיר ראובן שידרו את חצי הגמר הראשון, גואל פינטו ואיתי הרמן את חצי הגמר השני, ובגמר ארז טל ועידית הרשקוביץ.

ב-2019 צמד הקומיקאים שרון טייכר וערן זרחוביץ' תפסו את המקום מאחורי המיקרופונים, ובשנת 2020 אלו היו אמורים להיות גאולה אבן סער ואסף ליברמן, אך התחרות בוטלה בעקבות מגפת הקורונה.

משנת 2021 מפרשנים את התחרות הצמד אסף ליברמן ועקיבא נוביק, שהשנה לא יהיה נוכח בתחילת הגמר בעקבות השבת ויגיע לאולם רק לאחר צאת השבת המאוחרת. עד שיגיע לאולם, יחליף את נוביק היוצר דורון מדלי.

אסף ליברמן ועקיבא נוביק (צילום: טלי כץ)

מגישי הניקוד

את ניקוד השופטים הישראלי הגישו מספר רב של אנשים לאורך השנים ביניהם דן כנר, דני רופ, יגאל רביד, עופר נחשון ולוסי איוב ועוד. בשנה שעברה היה זה שחקן הסדרה "קופה ראשית" דניאל סטיופין שהגיש את הניקוד הישראלי, והשנה לכבוד 50 שנה להשתתפותה של ישראל בתחרות, תגיש את הניקוד לא אחרת מהנציגה הישראלית הראשונה: אילנית.

אילנית (צילום: Moshe Shai/FLASH90)