אם יש בעיה שצריכה להטריד כל חברה אנושית לאחר מלחמת העולם השנייה, היא השאלה איך מבטיחים עולם ללא שואה נוספת. בעולם בינארי התשובה היא שלילית וכמעט בלתי אפשרית. בעולם מורכב יותר המאפשר הנדסת תודעה בצורה שיטתית התשובה אינה חד משמעית. אם באמת נהיה כנים עם עצמנו עלינו לעמוד מול המראה לקלף את ציפוי הכסף המודבק לזכוכית והמסייעת לנו לראות אך את עצמנו כדי שנוכל לראות את האחר את הזולת.

וכאן המקום לבדוק האם באמת העולם עשה תשובה, האם בעולם שלנו אפשר לחתום על כך זוועות מחנות ההשמדה טרבלינקה, אושוויץ בירקנאו, בלזץ ומיידנק לא יקרו שוב. האם בעולם הפוסטמודרני יכולים עוד לקום פרופסורים ואנשי אקדמיה ולתמוך בשואה כפי שתמכו בה היידגר, ודומיו.

עד כמה זוועות אוקראינה מעניינות את העולם שמזמן אבל מזמן הוריד את הנושא מסדר היום העולמי, עד כמה יכולות חברות לפטור עצמם במשלוח של אמצעי לחימה. עד כמה העולם ער והתערב במתרחש בסוריה מלחמת האזרחים שהתנהלה שם. עד כמה העולם לוקח ברצינות את האיום האיראני, עד כמה תוכנית הגרעין הקוריאנית, עד כמה העובדה שלא מעט מדינות שאינן דמוקרטיות בהן זכויות אדם ואזרח הן פלסתר בלבד מחזיקות בנשק גרעיני, ועד כמה ניתן לסמוך על מנהיגי מדינות אלו שמאופיינים כעריצים וגם אם לא עריצים הם מנהיגיו עד כמה האפשרות שמנהיג עריץ יתפוס את כס השלטון ויוכל להניח ידו גם על ה'כפתור האדום' להפעלת הנשק הגרעיני.

דומה שאין לך רשות ציבורית שלא הוכיחה שבכוחה לפגוע בזכויות אדם. סיפורים על מלכים ומנהיגים עריצים ודיקטטורים, כמו מוסליני באיטליה או מאוד זה-דונג שליט סין בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה (1949-1976) שהיה אחראי למותם של מיליוני סינים, מנהיגים אלו והרשימה עוד ארוכה ואינה נחתמת בהם, ידעו לפגוע בזכויות אדם ואזרח. ימי האינקוויזיציה מוכיחים לנו שפגיעה בזכויות אדם הייתה מצד מוסד החקירות שהוקם ופעל על ידי הכנסייה, שלטונו של היטלר בגרמניה וההשתלטות על הפרלמנט הגרמני הובילו לשואת יהודי אירופה בה איבדו את חייהם 6 מיליון יהודים. בגידת האינטלקטואליים בערכי היסוד ובאפשרות לקום ולזעוק חמס אל מול עוולות ופגיעה בזכויות אדם הפכה את אותם אינטלקטואליים לשותפים לזוועות.

תשובה ראשונית לשאלה זו צריכה להתחיל בחינוך, ובלמידה עצמית בשאיפה של האדם להישאר אוטונומי במחשבותיו, לחקור, ללמוד ולהבין. לצקת תוכן לערכים דתיים ואוניברסליים, של 'צלם אלוקים' ו'חביב אדם שנברא בצלם' כיצד מיישמים 'ואהבת לרעך כמוך', איך במעשינו יכולים אנו למצוא חן ושכל טוב גם בעיני אלוקים וגם בעיני אדם. המשמעות האמיתית של הזכות לחיות. של חירות היקפה ומגבלותיה, כיצד מגיעים למצב של 'לא תשנא את אחיך בלבבך', כיצד ה'שונה' שאני מגדיר כך 'שונה' רק כי הגדרתי אותו ככזה, האם נכון בכלל לדבר על שונה. איך האדם נוטל אחריות על האחר ולא מבקש לטשטש את זהותו או להעלימו, איך רצח לא פותר שום בעיה.

חינוך פורמאלי אינו מספיק, אלא האפשרות שיש לאדם להטיל ספק בכל, ולא לקבל מסרים אנושיים כדבר אלוקים חיים יוכל אולי למנוע את השואה הבאה.

אם יש בעיה שצריכה להטריד כל חברה אנושית לאחר מלחמת העולם השנייה היא איך מונעים את השואה הבאה. ושואה הבאה יכול וכבר כאן, יכול והיא מתחוללת במקום אחר, ויכול והיא עוד תשוב ותכה בעם היהודי פעם נוספת.

==

אלישי בן יצחק עו"ד ומגשר. מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' ובעלים של משרד עורכי דין.