ראש האופוזיציה יאיר לפיד נשא היום (שני) דברים בהפגנת הענק מחוץ לכנסת נגד הרפורמה במערכת המשפט. בדבריו שיבח את המפגינים והבהיר כי חברי האופוזיציה ימשיכו להיאבק נגד קידום החקיקה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נאום לפיד בהפגנה (צילום: עוז אביטל)

"אני רוצה להגיד לכם מה קורה עכשיו בתוך משכן הכנסת, מעבר לגדר ולחומה ולשומרים, מעבר למשטרה ולמשמר הכנסת ולפרשים ולזרנוקים, אני רוצה שתדעו: הם שומעים אותנו" אמר לפיד לעשרות אלפי המפגינים. "שומעים את הצעקה שלנו. שומעים את קולה החזק של האמת. שומעים את העוצמה שלנו ואת המחוייבות שלנו. הם מעמידים פנים שהם לא שומעים, הם מעמידים פנים שלא אכפת להם, אבל הם שומעים והם מפחדים".

"כלפי חוץ הם מגחכים בציניות, אומרים שזה לא ישנה שום דבר, אבל בפנים, בתוכם, בחדרים הפנימיים, הם רועדים. כמו שתמיד רעדו שליטים כשהם גילו שיש מולם אנשים שלא מוכנים לוותר. הם שומעים אותנו וכל יום הם שומעים אותנו יותר".

(צילום: אסי אפרתי)

"הם שומעים אותנו ופתאום הם מגלים שאנחנו לא מוכנים לשחק את המשחק כמו שהם תכננו אותו. אנחנו לא פה רק בשביל לשלם מיסים ולשלוח את הילדים שלנו לצבא. אנחנו לא נסתגר בבתים כשהם מנסים להפוך את מדינת ישראל לדיקטטורה חשוכה ולסתום לנו את הפה" הבהיר לפיד. "לא יסתמו לנו את הפה. אנחנו לא נשתוק כשהם דורסים כל מה שיקר לנו וכל מה שקדוש לנו. אנחנו לא עובדים אצלם, אנחנו שותפים שווי זכויות. אנחנו לא נתינים, אנחנו אזרחים. הם מעמידים פנים שהם יסתדרו בלעדינו, אבל הם יודעים שהם לא יכולים".

עוד אמר למפגינים: "אנחנו יהודים, אנחנו פטריוטים, גם אנחנו עם ישראל. אם הם ימשיכו את הטירוף הזה, שלא ידברו אתנו על אחדות. אין דבר כזה אחדות שבה רק צד אחד קובע את החוקים. הם שומעים אותנו והם מבינים שכל מה שהם חשבו עלינו היה לא נכון. הם שכנעו את עצמם שאנחנו עייפים – לא נתעייף לעולם. הם שכנעו את עצמם שאין לנו כבר כוח למאבק הזה – עכשיו הם לא מאמינים למראה עיניהם".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ההפגנה מול בכנסת

"מה שהם שומעים מכאן, מהמקום הזה, הוא לא קולו של הייאוש, אלא קולה של התקווה. מה שהם שומעים זו לא שנאה, אלא אהבת מולדת. זה מה שמפחיד אותם כל כך, זה מה שהופך את הקול שלנו לצלול וחזק כל כך" טען. "המאבק הזה לא ייגמר היום. הוא יהיה ארוך. עוד יהיו בו פסגות ותהומות, אבל יגיע יום וכל אחד מהאנשים והנשים שנמצאים כאן בחוץ ברחוב, יוכל להגיד לילדיו: ביום שבו מדינת ישראל היתה צריכה אותי יותר מכל, הייתי שם. הפסדתי קרבות, אבל לא את המלחמה. לא שתקתי, והם שמעו את קולי".

"אנחנו נלחם ברחובות, אנחנו נלחם שם בתוך הבניין, אנחנו נלחם עד שננצח" סיכם. "אין עליכם, אתם אלופי העולם, תודה רבה".