קשה לדמיין מאמר תגובה יותר ראוי לדבריו של הרב זייני מאשר הדברים שכתב אלעד קפלן, שכן הוא מדגים בצורה מדויקת ביותר את העיוות המחשבתי שיוצר השילוב של גישות הומניות נוצריות בתוך הגישה היהודית המסורתית, כל זאת מוצג בצורה נהדרת במאמר בתוספת קמצוץ עזות מצח כלפי רבנים וטיעונים ריקים מתוכן.

ממרום 3 שנות שירותו בצה"ל, וחברותו בפורום כלשהו, מרשה לעצמו קפלן להשתלח ברב זייני כאילו ביקורת של רב (הרב זייני) על רב (הרב פירון) היא שווה לחלוטין לביקורת שלו. אבל אם נניח לרגע לצורה וננסה להתייחס לתוכן הדברים, בעצם נראה שמלבד מתקפה אישית והתייחסות אל קורות החיים שלו ישנה רק טענה אחת:

"צריך להזכיר לרב זייני שאחרי יום הזיכרון בא יום העצמאות. יום חג, יום של ייעוד, שבו אנו מפנימים כי לא נלחמנו לריק. כבר איננו עם נרדף, מפוזר ומפורד בין העמים. כעת עלינו לקחת אחריות על גורלנו ולהשתמש בכל הטוב והחסד שעשה ה' עמנו כדי להרבות אור."

כלומר הטענה היא כי מאחר ואנו עם עצמאי ואיננו עם נרדף (?) עלינו להשתמש בכל הטוב שעשה ה' עימנו, ולשכוח את כל מעשי הגויים. זהו, ביצענו ריסטרט, שכחנו הכל, האינקוויזיציה לא הייתה, השואה לא קיימת ומעולם לא התפוצץ מחבל במדינת ישראל. הכל טוב ויפה, אנחנו עם חופשי בארצנו, לכן עלינו להתפלש בעפר על כל גרפיטי עלוב, אבל אין בנו שום רגישות לרצח על רקע לאומני, לחילול קברים יהודיים, בתי כנסת ולזריקות אבנים, אנחנו צריכים להכיל כל פשע שמקורו ערבי, אבל תג מחיר, זה הטרור האמיתי, זה האויב, זו סיבה לכבוש ישיבה, ולרמוס יחד עם כבוד המקום גם את הכבוד הלאומי והיהודי שלנו עצמינו.

פורום תג מאיר, המיוצג על ידי קפלן, הצליח במקום שהנצרות כשלה והפך להיות יותר קתולי מהאפיפיור, לא רק שהוא מגיש את הלחי השני הוא מבקש סליחה מהמכה על שכאבה לו היד, ממש מסכנות.