רק השבוע, חודש שלם אחרי השבעת הכנסת ה-25,  התחיל באמת המהפך השלטוני כאשר הליכוד השתלט בחזרה על הכנסת, עם מינויו של יריב לוין ליו"ר הכנסת, במקומו של מיקי לוי.

המינוי של לוין נתן את האות לפתיחת בליץ החקיקה שבקואליציה המתגבשת מתעקשים להביא עוד בטרם הקמת הממשלה, ושאותם חוקים הפכו להיות המחסום לפני השבעתה.

זה קורה בזמן הארכת המנדט שקיבל בנימין נתניהו, לו נותרו שישה ימים לפקיעת המנדט. והלחץ להספיק להעביר את שלושת החוקים מתגבר, בעוד הזמן רק מתקצר.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נתניהו במליאה. צילום: ערוץ כנסת

הוועדות המיוחדות החלו לעבוד, "סעיף 98" המפורסם חזר לחיינו (זה המבקש להגביל את זמן דיבור האופוזיציה), ועם הרבה לחץ מתח במשכן להספיק להעביר את החוקים בקריאה הראשונה עוד השבוע – במשימה הזו הקואליציה נכשלה.

כי מנגד, עומדת האופוזיציה הנכנסת אשר מנצלת את שליטתה בממשלה היוצאת ועם היכולת של שריה למשוך זמן בסוף כל דיון ובכך לתקוע את מהלכי הליכוד. זה בדיוק מה שקרה ביום חמישי, בזמן הדיון על תיקון חוק יסוד הממשלה, אז שר המשפטים גדעון סער נאם במשך כארבע שעות רצופות.

כעת המטרה של האופוזיציה זה להגיע להשבעת הממשלה, כאשר חלק מאותם החוקים לא עובר, ובכך וליצור אצל השותפים תסכול וכעס עם כניסתו לממשלה, לא כפי שהם תיכננו.

(צילום: יונתן זינדל, אוליביה פיטוסי ותומר נויברג – פלאש 90)

הרי כל זה יכול היה להיות אחרת, אבל נתניהו כמו נתניהו מתאפיין באופי של "דחיינות" ומושך את הדברים עד לרגע האחרון. כך בהסכמים הקואליציוניים, כך במינוי יו״ר כנסת שהיה יכול להיות כבר מינוי קבוע, אבל למה? אם אפשר לא להחליט, עדיף לדחות את ההכרעה להארכה ואפילו לשלב בפנדלים, עם נשתמש ברוח התקופה.

אם אחד החוקים שחשובים לדרעי, סמוטריץ' או בן גביר  לא יעבור, האשמה כולה תהיה על נתניהו שעיכב את כל התהליך.

התעכבות רשלנית

בליכוד עצמו מסמנים את שינוי פקודת המשטרה שבן גביר דורש, כחוק שיצטרך לחכות לאחר השבעת הממשלה אבל רק דמיינו אם יהיה מדובר בחוק שנועד להכשיר את אריה דרעי לשר? החוק אותו הוא מבקש במטרה להישבע יחד עם כלל השרים, האם דרעי יסכים לבלוע את הגלולה המרה ולא לקחת חלק בתמונה המסורתית בבית הנשיא או שיגרום לנתניהו להיכשל בשלב הזה והנשיא יעביר את המנדט לכנסת?

אמנם גם האופוזיציה הנכנסת לא מציבה תחרות קשה ומאיימת, ומסתפקת במחאה סמלית ודחיות צנועות בהליכי החקיקה אבל כל זה לא פותר את העניין של ההתעכבות הרשלנית של הליכוד בראשות נתניהו.

נתניהו ולוין (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

אגב, התארכות דיוני המשא ומתן רק מעניקות יותר זמן לדיווחים על דרישות המפלגות השונות, חלקן דרישות מופרכות, מה שמביא לביקורת ציבורית ואת הליכוד לרוץ לפרסם הכחשות והבהרות.

גם חברי הקואליציה החדשה מבקרים את העיכוב והתארכות המשא ומתן, בעיקר כי זה משדר חולשה וחוסר אחדות בין מי שאמורים לנהל יחד מדינה בארבע השנים הקרובות.

"המאני טיים" של נתניהו יגיע השבוע לשיא, כאשר בקרוב מאוד הוא יהיה חייב להגיד נשיא המדינה 'עלה בידי' ולהביא תוך 7 ימים את השבעת ממשלתו.

אמנם כולם יודעים שבסופו של דבר זה יקרה ובחירות נוספות לא יגיעו, אבל בינתיים הציבור הכללי נחשף לעוד טפח בהתנהלות של נתניהו, ונקודת הפתיחה של הכהונה המחודשת, מתחילה נמוך ממה שהוא קיווה.