בימים האחרונים עוד ועוד שותפות מהקואליציה ביניהן הציונות הדתית, עוצמה יהודית ויהדות התורה טוענות כי נתניהו לא מוכן להתחייב על פסקת התגברות ברוב של 61 בהסכמים הקואליצינים. כאשר גורמים בליכוד מדברים על כך שבהסכמים הקואליציונים יהיה ניסוח מעורפל הנוגע ברפורמה רחבה במערכת המשפט, ואולי תוזכר גם פסקת ההתגברות אך ללא ציון מספר הח״כים הדרוש לה.

״מאוד מושפע מאהרון ברק״ 

גורם ביהדות התורה מספר ״לנתניהו מאוד חשוב שלא יצאו סעיפים דתיים ואנטי דמוקרטיים מהמשא ומתן החוצה. הוא מאוד מושפע מאהרון ברק, ולדעתי גם בקשר איתו, נתניהו תמיד היה שמרן בנושאים האלו, הוא גדל באליטה של רחביה יחד עם שופטי העליון, חשוב לו לשמור על מערכת המשפט ועל שופטי בג״צ ולכן הוא ינסה להגיע לפשרה איתם״.

״אני חושב שנתניהו כל הזמן חושב כיצד הוא יראה בראי ההיסטוריה, הוא לא רוצה להצטייר כמי שפגע בערכים הדמוקרטיים-הליברליים. מאוד חשוב לו מה חושבים עליו לא רק בעולם אלא גם בתל אביב וברמת השרון״ ממשיך הגורם ביהדות התורה.

אהרון ברק, צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

גם גורמים פוליטיים אחרים מעריכים כי נתניהו משוחח על בסיס קבוע עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, אשר הוביל את מהפכת האקטיביזם השיפוטי בבג״צ. על פי טענתם של הגורמים ברק ונתניהו משוחחים על הצעת פשרה של פסקת התגברות ברוב של 67 חברי כנסת. עם זאת, אהרון ברק עצמו מכחיש כי הוא נמצא בקשר עם נתניהו בחודשים האחרונים.

למעשה, פשרה של פסקת התגברות ברוב של 67 עשויה להיות מוסכמת גם על שופטי העליון ולהרגיע את הרוחות שקוראות למאבק בפסקת ההתגברות אותה הם מגדירים כשינוי משטרי. פסקה כזו משמעותה שעל מנת להפוך החלטה של בג״צ זקוקים גם למספר חברי כנסת מהאופוזיציה, שאיתם ככל הנראה בעיקר נתניהו יוכל לייצר שיתופי פעולה, בניגוד לבן גביר וסמוטריץ׳ אש תלויים בקואליציית הימין.

״מחיר גבוה שנתניהו לא רוצה לשלם״

ד״ר אדם שנער מומחה למשפט חוקתי ומרצה באוניברסיטת רייכמן מסביר: ״לפסקת ההתגברות יש מחיר מאוד גבוה שיתכן ונתניהו לא רוצה לשלם. אין לו את הלהט של החרדים להעביר את חוק הגיוס, ולא את הלחץ שיש לסמוטריץ׳ להכשיר התנחלויות. המשמעות של פסקת ההתגברות היא להפוך כל פסילה של בית המשפט העליון לפסילה על תנאי, שהכנסת יכולה להחזיר. שינוי בסדר גודל שכזה מהדהד גם פנימה בתוך ישראל – תקשורת, מחאה ציבורית, אקדמיה״.

לדבריו ״יתכן שנתניהו חושב שיש גם ציבור משמעותי בחו"ל, ובכלל זאת יהדות ארה"ב, שתירתע משינוי כזה ותסבור שישראל הולכת בכיוון של הונגריה ופולין. כלומר, יש פה גם מחיר שנתניהו ישלם במוניטין, אבל אולי גם מחיר של תמיכה בינלאומית לה הוא זקוק, וכלן הוא מעדיף, כרגע, להתנהל בזהירות רבה יותר״.

בנימין ושרה נתניהו בביקורו של ביידן בשנת 2016. צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ

לגבי השאלה האם נתניהו מתכנן לבטל את המשפט שלו באמצעות פסקת ההתגברות מסביר שנער: ״פסקת ההתגברות לא נועדה לבטל את המשפט. המשפט צפוי להימשך זמן רב, ונתניהו כבר נרמל את קיומו בזירה הציבורית. יתכן אפילו שעצם קיומו של משפט עוזר לו בקהלים מסוימים, שמסמנים אותו כנרדף וכקורבן. מעבר לכך שהמשפט ייקח עוד שנים, בסוף המשפט הוא יוכל להגיש ערעור שגם ייקח עוד זמן, ורק כאשר הרשעה, אם זו תגיע, תהפוך לסופית, רק אז כהונתו תסתיים״.

״הכנסת תמיד הייתה יכולה לחוקק מה שהיא רוצה״

גורם בכיר בתעשיית ההייטק המשפטית אומר: ״פסקת התגברות ברוב גדול מ-61 זה דבר חיובי מאוד. מדובר בדיאלוג בריא בין הרשויות, לא חורבן מערכת המשפט ולא כלום. קנדה ככה, למשל. אחלה מדינה, אחלה דמוקרטיה. הדמוקרטיה שלנו בסכנה בגלל הרחוב, לא בגלל השלטון. הכנסת תמיד הייתה יכולה לחוקק מה שהיא רוצה, לדוגמא – בג״צ פסל את חוק הגיוס ואז חוקקו אותו שוב. ניתן היה לבטל את חוק כבוד האדם וחירותו ברוב רגיל תמיד״.

ד״ר אדם שנער מסביר את העניין ואומר: ״אם חוק סותר חוק יסוד בג״צ יכול לפסול ״זה נכון שגם היום הכנסת יכולה לבטל את חוק כבוד האדם וחירותו ברוב רגיל. אז למה במשך 30 שנה היא לא עשתה את זה, כי בעידר חוקה הוא הפך לחלק מ״החוקה״ שלנו״.

ואם בג״צ יפסול את פסקת ההתגברות?

גורמים במערכת הפוליטית מעריכים כי נתניהו מתנגד לפסקת ההתגברות ברוב של 61 משום שהוא חושש כי בג״צ יבטל את החוק ואז לא תהיה דרך לנסות שוב להעביר אותו, לכן מעדיף להגיע עמם להסכמת פשרה על מנת שיוכל לקדם את החוק.

למעשה, פסקת ההתגברות תחוקק כחלק מחוק יסוד ״החקיקה״, עקרונית, בית המשפט קבע שגם חוקי יסוד עלולים להתבטל אם יימצא שיש בהם "שימוש לרעה של סמכות מכוננת" או אם חוק היסוד ישלול את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ואולם, בית המשפט מעולם לא עשה שימוש בסמכות זו של פסילת חוק יסוד, וספק רב אם זהו המקרה בו יבחר לעשות זאת.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, צילום: Yonatan Sindel/Flash90

אבל, נשאלת השאלה, מה הדחיפות לחוקק פסקת התגברות אם ממילא הכנסת יכולה לבטל גם ברוב רגיל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו? לטענת שנער: ״למרות הקלות הפורמלית לבטל את חוק היסוד, ברור שיהיו לכך מחירים ציבוריים משמעותיים, וגם הכנסת בעצמה לא ביקשה לבטלו בשלושים שנה האחרונות״.

פסקת ההתגברות מבקשת להשאיר את השלד החוקתי הקיים, אבל לרוקן אותו מתוכן. חוק היסוד ימשיך להתקיים, אולם כל פעולה על פיו שתביא לפסילת חוק תהיה מותנית בכך שהכנסת אכן תחליט שלא להתערב ולא לפסול את הפסילה״ מוסיף שנער.

האם ההתעקשות יכולה להוביל לפיצוץ המשא ומתן?

אף על פי שבימים האחרונים נשמעת ביקורת על נתניהו שלא מתעקש על רפורמות משמעותיות במשרד המשפטים בינתיים נראה שהשותפות עשויות לקבל את הפשרה על פיה לא יתחייבו על מספר ח״כים בפסקה. אם זאת יש מי שטוענים שאם יהיה לחץ ציבורי על השותפות מימין להתעקש על הפסקה ונתניהו עצמו יסרב לוותר על פשרה – המשא ומתן אף עשוי להתפוצץ.

גורם נוסף ביהדות התורה מסביר: ״שמו את פסקת ההתגברות כי האדמורים והרבנים הליאטיים הודיעו שבלי זה אין ממשלה, אבל הם לא אמרו 61. אם נתניהו יתעקש על 64, אז הם יגידו, אוקי בסדר, תן לנו הישג אחר במקום אחר״. בנוסף הוא טוען כי אם השותפות ימשיכו להתעקש על פסקה ברוב של 61 המשא ומתן כולו עלול להתפוצץ: ״אם במקרה מתפוצץ משהו וגנץ רוצה לבוא אין ספק שלנתניהו זה עוד יותר טוב״.