היום בהיסטוריה: סיפורו של לוחם – רפאל איתן (רפול)

"אני שומע באוויר את הקוד הנוראי בצה"ל "קודקוד גדול נפגע", מספר אורי ירום מקים טייסת המסוקים, את סיפור פציעתו וחילוצו של רפול במלחמת ששת הימים, "ולא היה ספק במי מדובר".

"אני רץ על החולות של אל עריש. סימנו לי עם הרימון היכן לנחות. הביאו את רפול. לא נפרט באיזה מצב הוא היה. בלי הכרה לגמרי… קיבל כדור לראש. לתומי סיפרתי את הדבר הכי נוראי, שרפול היה בלי הכרה. אתם מתארים לכם? רפול בלי הכרה".

רפול במלחמת ששת הימים (מיכה חן/לע"ם)

"כשהייתי נספח אווירי בוושינגטון, הוא שלח לי מכתב, בלי תאריך בלי שלום… 'אתה חתיכת… אתה מספר לכולם שהייתי בלי הכרה… הסיבה שלא אמרתי לך שלום כי הפה שלי היה מלא עם מוח'."

"עלבון נוראי", מסיים ירום, "עלבון נוראי כדור תפר אותו והוא בלי הכרה. אבל זה רפול…".

המפקד הכי טוב שיכול להיות

זו לא הייתה הפעם הראשונה בה נפצע רפול מכדור בראש. 19 שנים קודם לכן בקרב שעיצב את חייו ואיתו הלך עד לתפקיד הרמטכ"ל. הקרב בשכונת סן-סימון קטמון. ואז לאחר שנפצע המשיך לרתק באש את ניסיונות האויב להסתער על חבריו עד שאיבד את הכרתו.

רפאל איתן "רפול", נולד בתל עדשים ומגיל צעיר העדיף את עבודת האדמה, פחות לדבר – יותר לעשות!. בגיל 17 התגייס לפלמ"ח ומאז נלחם בכל מלחמות ישראל ושימש בכל תפקידי הפיקוד ממ"כ ועד לרמטכ"ל. לאורך כל הדרך חייליו וקציניו שיבחו אותו "כמפקד הכי טוב שיכול להיות, איש שדה עם אינטואיציות חזקות שלא היסס להסתער ודאג שיהיה צדק לחיילים".

אותות המלחמה שקיבל. בהלוויתו. (עמוס בן גרשום, לע"ם)

לאחר פציעתו בששת הימים, חזר מהר לשדה הקרב והפיקוד, ומונה לקצין צנחנים ראשי. האגדה מספרת כי במבצע תשורה, בו פשוט חיילי צה"ל על שדה התעופה בביירות ישב רפול בטרמינל צפה בפעולה ושתה כוס קפה. לאחר מכן הקים את חטיבת הבקעה ופיתח את שיטת "המרדף" לעצירת המסתננים מירדן.

כשהיה רמטכ"ל ביטל את הלהקות הצבאיות והקים את פרויקט "נערי רפול" בו שאף לקדם נערים בעלי רקע עברייני. ותחת פיקודו הופצץ הכור בעירק. לפני היציאה למבצע ליטני לסילוק המחבלים מדרום לבנון הקריא לחיילים את שירו של ביאליק 'על השחיטה' והיה זה בניגוד לדמות שהצטיירה לכולם.

אך מול איתני הטבע לא יכול היה "רפול" ביום שלישי י' בכסלו תשס"ה (23.11.2004) כשהלך על המזח בנמל אשדוד אותו ניהל, סיים את חייו העשירים ומלאי תרומה לביטחון ישראל.

"רפול" מסכם ישראל טל (טליק), "היה גדול הלוחמים היהודים בדור הזה, לחימה ממש. לא נשחק, כוח עמידה, מיזוג נדיר של חוסן נפשי, נחישות החלטה ואומץ לב".