היום בהיסטוריה: יום הזיכרון לרב יעקב משה חרל"פ

בימים אלו אנו מציינים 75 שנים לאותה הכרזה היסטורית, בה זכה עם ישראל להכרה ולמדינה עצמאית ריבונית.

השמחה על ההכרזה הוציאה רבבות מעם ישראל אל הרחובות באישון לילה.

אך היו יהודים שזכרו שחלקים מהארץ לא ניתנו לנו. ובשלב הראשון קשה הייתה עליהם השמחה וכך מספר הרב צבי יהודה:

"באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל…. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי-עשר – "ואת ארצי חילקו"!

לא יכולתי אז לשמוח באותו לילה ובאותן שעות.

למחרת בא אל ביתנו איש ברית קדשנו, הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל – התייחדנו שנינו רגעים אחדים, מזועזעים ישבנו ודמומים. לבסוף התאוששנו ואמרנו שנינו כאחד: מאת ד' הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו.

לימים יגדיר הרב חרל"פ את אותו מאורע שלא נתן לנו את כל הארץ וחילק את ירושלים "כנס גלוי הוא זה כי העמים יעשו ככה" כלומר, שלא יתנו לנו את כל הארץ. מפני שיחד עם הזכות שנפלה בחלקם לתת לעם ישראל עצמאות, אך, כדי שלא תהיה לגויים זכות מלאה, נמנע מהם לתת לנו את כל הארץ.

במחיצתו כולם כולם הרגישו רצויים

הרב יעקב משה חרל"פ (חייא ראש ליהדות פולין) נולד וגדל בירושלים, ומעולם לא יצא מארץ ישראל.

מגיל צעיר ניכר היה כברוך כשרונות ועילוי בתורה. אך לא רק בלימוד הצטיין אלא במידות ונהג מנהגי קבלה בתעניות ובסיגופים עד שפגש את הרב קוק שהשפיע עליו כי יש לשמור גם על הגוף ובריאותו. הגוף חשוב. מאז שינה הרב חרל"פ את דרכיו ומשנתו ונקשר ברב קוק ובבנו הרב צבי יהודה.

קשה לצמצם ולספר במספר מילים על אדם גדול ורב פנים כרב יעקב משה חרל"פ, שנפטר בז' כסלו תשי"ב. (6.12.51) על אהבתו לארץ ולירושלים אהבתו לעם ישראל ובמחיצתו כולם כולם הרגישו רצויים.

אך סיפור אחד יכול ללמד שלפעמים גם רעש הוא חיובי ועד כמה שמח בכל בניה שהייתה בירושלים.

מספרים, כשהיה חולה מאוד ולא יצא מביתו. סמוך לביתו עסקו בשיפור תשתיות רחובות "שערי חסד".

חשבו בני משפחתו כי רעש העבודות יפריע למנוחתו וסגרו את החלון. הפציר בהם הרב חרל"פ, אינני יכול לראות את ירושלים נבנית לפחות את רעש הבניה אל תמנעו ממני.

"גמרתי בלבבי", קיבל על עצמו בצעירותו הרב חרל"פ, "לא לחשוב רעה על אדם מישראל יהא מי שיהא".