מחר בביהמ"ש המחוזי בירושלים: ערעורו של הפרש מעמונהארבע וחצי שנים לאחר האירוע הסוער בעמונה, ידון מחר בביהמ"ש המחוזי בירושלים ערעורו של דודו אדרי, הפרש המשטרתי שהורשע בכך שרמס את יהודה עציון תושב עפרה תחת פרסות הסוס שלו – תמונה שהפכה לאחד הסמלים של ארוע עמונה.  אדרי ערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין של שופטת השלום רבקה פרידמן-פלדמן, תוך שהוא מציין, שאם ישאר גזר הדין על כנו – משמעותו פיטוריו מן המשטרה.
 
במסגרת הערעור, ממשיך אדרי להתייחס לאירוע בעמונה כאל מלחמה כנגד המפגינים. בסעיף 3 לערעור הוא מציין כי ביהמ"ש קמא לא בחן את "תורת הלחימה" בה צריכים היו להשתמש הפרשים. בכך הוא ממשיך את הסגנון בו נקט במהלך עדותו במשפטו, כאשר אמר כי "בעמונה מבחינתי זה מה שהיה. היתה מלחמה עם מפגינים". עוד טוען אדרי, כי לא ברור מדוע העדיפה השופטת פרידמן-פלדמן את חוות הדעת של מומחה-הרכיבה שהובא מטעם מח"ש, המומחה אורי פלג, על פני מומחי-הרכיבה שהוא עצמו הביא מטעם ההגנה.

פלג העיד, כי הנאשם הדהיר את הסוס במתכוון אל עבר עציון, תוך שליטה מלאה וללא שום ניסיון למנוע את הרמיסה. "הנתון הבולט הוא שהרוכב לא עשה דבר למניעת המקרה למרות "שהכתובת על הקיר" מראה זאת בבירור…הרוכב שולט על הסוס…דוהר למקום ואם הוא היה רוצה או מנסה, הוא היה עוצר אותו…". אדרי שוכח לציין, את דברי השופטת בהכרעת הדין, שציינה כי עדים אלה "הינם שוטרים, אנשי יחידות הפרשים, כאשר מרגלית אף היה מפקדו הישיר של הנאשם באירוע, ומשכך הם עדים בעלי ענין, הם אינם עדים אוביקטיבים ויש להתייחס לחוות דעתם ולעדותם במלוא הזהירות" ויותר מכך:  "יש לציין ששלושת מומחי ההגנה הגישו חוות דעת דומות ביותר, כאשר חוות הדעת של פרי מרגלית וליאור נחמני אף זהות בחלקן לחלוטין…" (סעיף 11 להכרעת הדין). וכי "חלקים שלמים מחוות הדעת של השניים זהים לחלוטין, והדבר פוגם במהימנותם". (סעיף 16 להכרעת הדין).

לבסוף טוען אדרי בערעורו, כי הרשעתו עלולה להביא לפיטוריו מהמשטרה, וכי השופטת היתה מחויבת להשוות את העונש שגזרה עליו לעונש שנגזר על שוטרים אלימים אחרים, בשל מה שהוא מכנה "עקרון אחדות הענישה". ואכן, סנגורו של אדרי הביא בפני השופטת מקרים בהם מח"ש עצמה הסכימה לענישה מקלה כנגד שוטרים אלימים, ואולם השופטת קבעה כי  "האפשרות שהנאשם לא יוכל להמשיך לשרת במשטרה …הינה אך ורק פועל יוצא של מעשיו של הנאשם ותוצאה ישירה שלהם. הנאשם הינו שוטר במשטרת ישראל האמונה על ביטחון הציבור, ובמקום למלא תפקידו כנדרש, פגע במתלונן בהתנהגות אלימה, שלא לצורך ובאופן בלתי סביר". כן קבעה השופטת, שהעובדה ששוטרים אחרים זכו לעונשים קלים מידי אינה מהווה הצדקה להוריד את רף הענישה על אלימות משטרתית.

בארגון זכויות האדם ביש"ע מציינים, כי העונש שקיבל אדרי – 3 חודשי עבודות שירות – הינו קל ביותר ומהווה זילות של העבירה החמורה בה הורשע.