בית המשפט המחוזי בלוד גזר 20 חודשי מאסר על סטודנט ערבי מאוניברסיטת אריאל שנשא קלצ'ניקוב ותחמושת. בגזר הדין, המלצת שירות המבחן להסתפק בעונש שיקומי נדחתה.

הנאשם, עבד אל פתאח עזאם, בן 22 מטייבה, נעדר הרשעות קודמות, סטודנט שנה שלישית להנדסה באוניברסיטת אריאל, הורשע על פי הודאתו בכך שנשא ביחד עם חברו תיק ובו רובה מסוג קלצ'ניקוב ואקדח ותחמושת מתאימה ברחבי העיר טייבה.

בפסק דינה התייחסה השופטת מרב גרינברג לתופעת ריבוי כלי הנשק במגזר הערבי ולתופעה של מעורבות צעירים נורמטיביים בביצוע עבירות נשק: "צורך השעה הוא להחמיר בענישה בגין עבירות נשק, תוך מתן משקל בכורה לשיקולי הרתעה, אף אם הנאשמים נעדרי עבר פלילי, והאירוע הוא בגדר חריג בנוף חייהם הנורמטיבי".

"המגמה בפסיקה היא ליתן את המשקל המכריע לשיקול ההרתעתי תוך העלאת רף הענישה, גם במקרים שיעדו הסופי של הנשק אינו ידוע "יש להחמיר בענישה בגין עבירות בנשק ש"יעדו הסופי" אינו נהיר".

השופטת גרינברג כתבה כי "לצערנו, בשנים האחרונות מורגשת עלייה בעבירות נשק, והחברה משלמת על כך מחיר כבד. במחיר זה נושאים, יותר ויותר, גם אזרחים נורמטיביים, שאינם מעורבים בעולם העברייני בכלל, ובעולם הנשק בפרט. ההיקף הגדול של עבירות הנשק הופך את המרחב הציבורי למקום מסוכן יותר ובטוח פחות".

"ביצע את העבירה על רקע צורך בגבריות"

בהמשך, התייחסה גרינברג גם לתופעה של מעורבות צעירים בני משפחות טובות בעולם הנשק הבלתי חוקי והצורך בהרתעתם: "מה הסיבה שבגינה נמצא הנאשם, צעיר בן טובים, סטודנט להנדסה, מסתובב בעיר מגוריו ביחד נאשם 2, חמוש בכלי נשק קטלניים? לכך לא ניתן מענה מניח את הדעת".

"ביצוע העבירה והרקע לביצועה נותרו עמומים וככל הנראה קשורים למעורבות הנאשם, באותה תקופה, בחברה שולית. פוטנציאל הנזק בנשיאת שני כלי נשק מוכנים לשימוש רב, מזה תקופה ארוכה אנו עדים לשימוש תדיר בנשק ככלי לפתרון סכסוכים, לעיתים תוך ירי באזורי מגורים ופגיעות בגוף ובנפש".

"בענייננו, מדובר בנאשם נטול עבר פלילי, בן למשפחה טובה, שברגיל ניהל אורח חיים תקין, סטודנט שנה שלישית להנדסה באוניברסיטת אריאל. נתוניו של הנאשם – והדברים נאמרים בצער רב – אינם שונים מנתוניהם של עברייני הנשק של השנים האחרונות, רובם צעירים, בנים למשפחות נורמטיביות, שמבצעים את העבירות שלא על רקע מצוקה כלכלית או חשש לחייהם".

"בתסקירו העריך שירות המבחן שהנאשם, כמו רבים אחרים שכמותו ביצע את העבירה על רקע צורך בגבריות וקיום קשרים חברתיים בעיתיים. הנשק הפך סמל סטטוס, החזקתו לנורמה שהשתרשה במגזר וסוחפת אחריה גם את הטובים שבבנים. ביצוע המעשים על רקע נורמה פסולה ומסוכנת שרווחה בסביבת הנאשם אינה הופכת את התנהלותו לנורמטיבית".