אודה ואתוודה, שמו של ר' דוד בוזגלו היה מוכר לי באופן מעורפל במקרה הטוב וגם זה אך ורק כי אי שם בתקופה פרה-היסטורית קדומה הביאה המורה לספרות את שמו כדוגמא להמשך מסורת שירת תור הזהב של יהדות ספרד עד ימינו. אני מניח, שלקהל הרחב, וודאי הצעיר, שמו לא אומר דבר. ההחלטה של התזמורת האנדלוסית אשדוד לבצע את פיוטיו ולתת להם במה היא לא פחות מעשיית צדק עם מי שהוא גדול פייטני העת המודרנית. לא פחות.
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
ר' דוד בוזגלו נולד במרוקו וגדל בחינוך תורני בו גילה כשרון אדיר, זיכרון וחריפות, שייעדו אותו לגדולות ולרבנות. אהבתו וכשרונו לכתיבת פיוט ושירה, משכו אותו מספסלי בית המדרש לבתי הכנסת ושירת הבקשות, ולאולמות השמחה והמשתה כפייטן. ההשכלה התורנית האדירה של ר' דוד ניכרת בכתיבתו על כל צעד ושעל. שיבוצים, צימודים (ועוד מושגים מהבגרות בספרות על גדולי משוררי ספרד) נותנים עומק אדיר ויוצרים רשת מהנה של קשרים לקהל המעורה בעולם זה.
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
את חיי היצירה של ר' דוד ניתן לחלק לתקופות הניכרות היטב בשיריו (הקהל מוזמן להגיע למופע ולנסות לשייך את ביצועיהם הנהדרים של משה לוק ויוחאי כהן לתקופות אלה). לאחר מות בנו הבכור בגיל צעיר החליט ר' דוד להפסיק ולהופיע עם תזמורת ולהתמקד בשירה דתית ופחות בהילולות.
מכה שנייה נחתה עליו עת איבד את מאור עיניו – מכה זו משפיעה על יצירתו ובעיקר על תקוותו להגיע לארץ ישראל. עלייתו לארץ בסופו של דבר מתחילה תקופה נוספת והוא כותב פיוט יפהפה על רגשותיו:
אך בך מולדתי עמדתי
חייתה נפשי בגללך
מבית כלאים ונכאים
קורא לי דרור בנמלך
מדור לשכני כרצוני
ניתן לי תחת צלך
תושב תוך רבצי זו ארצי
על אף לוחצי, עול פורצי וחומסי
זר לא יטמא גבולך,
כלעומת שבא כן ילך
כי מלך על כל גואלך
בארץ ישראל, ניסה ר' דוד לפרוץ את קהל מעריציו (הגדול!) שכלל בעיקר את יהודי צפון אפריקה וכתב פיוטים בעלי גוון יותר ישראלי, פחות דתי אולי – כולל מילים משלו למנגינת באב אל וואד.
העיבוד המוזיקלי (בניהולו של אלעד לוי) והשילוב בין התזמורת אנדלוסית אשדוד ליצירותיו של ר' דוד איננו מיועד אך ורק למיטיבי לכת בתחום. גם אוזן שאיננה מורגלת בסולמות המזרחיים תהנה מהעיבודים הנהדרים וכן משילוב תרבותי של סולמות (מקאם) מזרחיים וליווי עם גוון ונגיעות מערביות קלאסיות.
ר' דוד בוזגלו – הפייטן הענק שרובכם לא מכירים
2
0
חובבי הקונצרטים הקלאסיים ימצאו את האווירה באולם שמחה וקלילה יותר, הקהל מוזמן למחוא כפיים ולהשתתף בשירת הבקשות. לא ברור לי האם האור על הקהל לא כובה בכוונה או בטעות, אך הדבר יצר חיבור בין הבמה ליושבים באולם ואווירה שאני לפחות טרם חוויתי בהופעה המוגדרת כ"קונצרט" בתיאטרון ירושלים. המנצח הכריזמטי רפי ביטון ממש רקד על הבמה ודרש מהקהל להצטרף לחגיגה. זה היה לא פחות מנהדר.
בתחילת הערב, חולקו שני פרסים לחוקרים שמחקרם עסק בתרבות והיסטורית יהדות המזרח. הרצון להנכיח את תרבות המזרח שלא קיבלה מקום של כבוד, ליוותה את אחרית ימיו של ר' דוד.
התחושה שמדובר בסיפור שצריך לספר כתיקון להשתקה ארוכה של תרבות מרוקו וצפון אפריקה- שלחה אותי באופן אישי עם תחושה שראוי לעשות שיעורי בית. במקרה זה, של היכרות עם המוזיקה המסורתית והפיוט, אלה שיעורי בית אותם אני מתעתד לעשות בשמחה.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים