אחרי הרב יובל שרלו, ובנו הרב אברהם סתיו, רבה של העיר שהם הרב דוד סתיו, יוצא אף הור בקריאה לבדוק את הטענות שהועלו כלפי הרב צבי טאו.

הרב סתיו מבהיר כי בשל המחלוקות בינו לבין הרב טאו הוא העדיף עד כה לא להתבטא בנושא, אך לאחר ששמע את עדותן של שתי מתלוננות, החליט לצאת בקריאה לבדוק את התלונות.

הפוסט המלא של הרב דוד סתיו

כבר כמה שבועות אני מתייסר בשאלה אם נכון להתייחס בפומבי לטענות שהעלו מספר נשים, בדבר פגיעות מיניות חמורות שפגע בהן רב חשוב בציונות הדתית.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרב צבי טאו. ארכיון

על זכותן של המתלוננות להשמיע קולן ברמה ולפנות לכל הגורמים הרלוונטיים (משטרה או גופים מקצועיים אחרים) – אין צורך להכביר במילים. על חובתה של המשטרה לברר את התלונות ללא משוא פנים – דומה שאין מי שיחלוק. גם על חזקת החפות של הרב הנחשד ועל הצורך לא לחרוץ דין בלי משפט – אין מי שיערער. ואף על פי כן העדפתי לשתוק. כיוון שיש לי מחלוקת אידיאולוגית ארוכת-שנים עם הרב הנחשד, חשבתי שאין זה ראוי שדווקא אני אהיה מי שישמיע את זעקת המתלוננות.

בימים האחרונים שוחחתי עם אחת המתלוננות והיא סיפרה לי על הקשיים שמערימים בפניה גופים שונים שאליהם היא פונה, על מנת שיבררו את תלונותיה. חלקם, מתוך חשש מנגיעות הקשורות למחלוקות קודמות. כיוון שכך, הגעתי למסקנה שאין ברירה בידי, ולא יכול להיות ששיקולים של נוחות אישית ומראית עין יגרמו לכך שקולן של הנשים הללו לא יישמע ושהדין לא ימוצה. תפקידם של רבנים בכל הדורות היה לעמוד לצד המותקף, הנפגע והחלש כנגד בעלי השררה ולהציל עשוק מיד עושקו.

ההאשמות שלהן נחשפתי, מתוך שיחה עם אחת המתלוננות ועדות מוקלטת של מתלוננת אחרת, הן חמורות ביותר. אך זהו כמובן צד אחד בלבד, ואין בידי כלים כדי לקבוע אם הטענות מוצדקות אם לאו .דווקא משום שאין לנו כלים לשפוט את צדקת הטענות, אין להרשות שהאשמות כאלה תישארנה כשהן תלויות באוויר.

הציבור בכלל, ותלמידי הרב והולכי דרכו בפרט, אמורים לתבוע את בירור העובדות ללא משוא פנים. במדינה מתוקנת, ובפרט במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו, אין לנו כלים טובים יותר מאשר גורמי אכיפת החוק והסדר, ובראשם המשטרה והפרקליטות. ומכאן הפניה אליהם לבדוק את הסוגיות עד תומן.

הקריאה האלוקית "והיה מחניך קדוש", מחייבת אותנו יותר מאי פעם לדאוג לכך שאם יש בינינו אנשים המסוכנים לציבור הם יורחקו מהציבור ויבואו על עונשם, ומאידך להישמר מפני לשון הרע והכפשות ותלונות שווא. רק בירור נמרץ שיתבצע בגוף מסודר יוכל ליצור את האיזון הדרוש.