אחת הסוגיות המרכזיות ביותר במשא ומתן שמתנהל בין הליכוד לשותפים הקואליציוניים העתידיים זה קידום "פסקת התגברות", אותו חוק שאמור לאפשר לכנסת לחוקק מחדש חקיקה שנפסלה ע"י שופטי בג"ץ.
לפי המצב היום, בית המשפט העליון פוסל לעיתים חוקים שאושרו בכנסת, כאשר הוא מתבסס בעיקר על "חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו" בתור הסמכות לקבוע שהכנסת אישרה חוק "לא חוקתי".
אמנם לא מדובר במקרים רבים, אך לשיטת המפלגות הימניות, האיזון בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת התערער מכיוון שהשופטים לקחו לעצמם את הסמכות להגיד את המילה האחרונה.
קל זה לא יהיה: כך ניתן לפטר את היועמ"שית
החשש: בג"ץ יפסול חקיקה
המפלגות הדתיות והחרדיות מעוניינים לנצל את העובדה שיש קואליציה ימנית והומוגנית בכדי לקבוע את פסקת ההתגברות, וזאת על מנת לוודא שיתאפשר להם לקדם את האג'נדה שלהם בממשלה הקרובה.
הסיבה שהנושא הזה מקבל חשיבות כעת, היא מכיוון שהמפלגות החרדיות וגם בציונות הדתית-עוצמה יהודית חוששים שללא אישור של "פסיקת התגברות" בהקדם האפשרי, נושאי הליבה שהם רוצים לקדם, ינוטרלו אחרי שיוגשו נגדם עתירות לבג"ץ.
בין היתר ניתן למנות את חוק הגיוס, שינוי חוקי הגירה, קידום חקיקה למאבק בטרור ועוד.
נכון לעכשיו, נתניהו מעדיף שלא להכריע מתי "פיסקת התגברות" תאושר ומה יהיה היקפו – האם יהיה מספיק רוב רגיל לאשר מחדש חוקים שבג"ץ פסל או שמא יצטרכו רוב מיוחד של 61 ח"כים או אפילו יותר (למשל 80 ח"כים).
לחץ כבד על נתניהו: "העתיד של ישראל מונח על הכף"
מעבר לאמור בכתבה, פיסקת התגברות הקובעת שברוב של 61 חברי כנסת אפשר בעצם לבטל החלטה של בית המשפט העליון - משמעותה מתן כוח מוחלט, אבסולוטי, לכנסת. כל קואליציה ( גם זמנית או מזדמנת ) תוכל לחוקק כל מה שיעלה על דעתה, ללא הגנה למיעוט, ללא הלימה לעקרונות בינלאומיים וללא התחשבות בצרכי כלל האזרחים או בחוקים ומקובלות קיימים. יופר האיזון בין הרשויות השונות. האזרח הקטן יירמס, המיעוט יירמס, הצדק יירמס.