תמיד שואלים אותי למה אני נהיה עצבני כשמגיע חג הפסח, הרי הוא חג החירות? חג משפחתי? שנים שאני מנסה לפצח את מקור מנהגי החג הפסח, איך זה שחג שאמור לחבר הוא מרחיק אותי ממשפחתי ומחברי?

אני נולדתי למשפחה אשכנזית, כך נגזר עלי ואני מקבל זאת בשמחה ובאהבה. להיות אשכנזי זה מחייב, זה לדעת שיש בחיים הרבה החמרות במנהגי היהדות ובלי עין הרע, קרוב ל-30 שנים אני חי עם זה באהבה ובאמונה. עם זאת, חג הפסח לצערי הרב, גורם להרבה בעיות בקירוב בין המנהגים, אם היה אפשר לא רק בפסח אלא כל השנה כולה לאחד בין המנהגים ולהיות משהו אחיד של כל עם ישראל, משהו מלכד שכל אחד נותן ממנהג שלו ונחייה חיים משותפים, זה נשמע מופרך אבל למה לא בעצם?

ואם בכל השנה יש הבדל בין העדות, בפסח, זה כבר יותר מדי. יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי מרוקו נוהגים בהידוק רב לא לאכול קטניות. נכון מדובר בשבוע אחד בשנה, אבל למה אני צריך לסבול? קטניות לא נאסר בתורה ולא בגמרא, אף אחד לא ציווה על זה. יכול להיות שאנחנו מחפשים להחמיר על עצמנו יותר מדי, כדי להיות צדיקים. אבל השאלה היא האם כאן במקום להתקרב ולהתחזק מבחינה דתית אנחנו רק מעמיסים על עצמנו דברים שלא לצורך?!

יצאנו לגמרי מפורפורציות

גם אם נזרום ונגיד שיש איסור על קטניות בגלל החששות השונים של חכמי אשכנז, משהו שם יצא מפרופורציות. גרעיני אבטיח הם לא קטניות! זה אבטיח! גם "מים בטעמים" לאוכל קטניות, נשמע מופרך! מה יכול להיות קטנית בטיפה של אפרסק שהכניסו לי לבקבוק?!

האם בתורה נאמר ש"אפונה", "אורז", "תירס" וכל הקטניות שאנחנו מכירים כיום זה חמץ? לצערי הרב האיסור של אכילת קטניות הוא לא מה שבקשו ממנו בפסח, אלא אכילת חמץ בפסח שזה חמשת מיני דגן. למה אנחנו מחמירים יותר ממה שאנחנו צריכים?

אז בטח אתם שואלים, הבנאדם נשוי, למה הם שהוא לא יעשה מה שהוא רוצה ויפסיק להתבכיין? כי אני הולך לפי בית אבי ולא סוטה ממסורת של אבי. אם אבי ילך כמו הרבנים אני ילך אחריו. אני לא סוטה מהדרך של עם ישראל אבל אני חושב שבלי כוונה הייתה כאן טעות בהסבר הלכה ואנחנו סובלים ממנה עד היום.

==

הראל דוידוביץ הוא עורך התוכנית "סורגים שבוע" ברדיו "גלי ישראל".