"בתור ילדה בנתיבות היינו שוחטים כבש בגינה כמה ימים לפני החג" פותחת עופרה אבוטבול משכונת רמות בירושלים "גדלתי בנתיבות יחד עם עוד 16 אחים ואחיות, ההכנות לראש השנה היו עניין גדול. אמא שלי הייתה עובדת על הראש של הכבש מספר ימים, לנקות אותו ולהכין אותו לקראת הבישול"

עופרה מספרת "עם השנים כבר לא היה נהוג לשחוט את הכבש בחצר והיום אנחנו הולכים לקנות מהקצב. זה מוריד לנו משמעותית את שעות העבודה".

אצל עופרה כל הסימנים מתבשלים בסיר אחד "שמים בסיר אחד ראש של כבש, ריאה, לב, דלעת, כרתי (כמון בצל ירוק אבל יותר עבה), עלה סלק ושעועית גדולה בשביל הרוביה. "את כל זה מבשלים בבישול ארוך "וזה יוצא מעדן" היא חותמת.

"בפירות מכינים ריבת חבושים שזה גם מתאים לתפוח בדבש, אמא גם הייתה מכינה ריבה מענבים. את הסעודה היינו מתחילים עם הסימנים הבשריים והקינוח סימני הפרות"

עופרה אבוטבול (באדיבות המצלם)

אצל רבקה פלקוביץ, גם היא ירושלמית, משכונת רוממה, ההכנות לסימנים שונות לגמרי. רבקה שולחת בכל שנה לחמישה משבעת ילדיה את כל הסימנים לראש השנה.

"בירושלים למדו לעשות סימנים שלא נהגו בחו"ל" מספרת רבקה, שבאה ממשפחה ירושלמית ותיקה, ומפרטת את הסימנים ודרך ההכנה המיוחדים שלהם.

"כרתי – זה בצל ארוך יפה, עם עלים ירוקים ואנחנו חותכים אותו לפרוסות ומטגנים במחבת (רק את הלבן בלי הירוק), אחרי הטיגון זה מתרכך ואז מוסיפה ביצים וקמח ללא תבלינים ואז שוב מטגנים כקציצות ואומרים שיכרתו שונאנו ואויבנו". על הקציצה הזאת אומרת רבקה "את זה כולם הכי אוהבים"

סילקא – עלי סלק שנראים כמו עלי תרד. אנחנו שמים בתוך סיר של מים רבע שעה ומכינים רק את הירוק. אחרי שהתרכך, מוסיפים ביצים, פירורי לחם, גירוד תפוחי אדמה דק, מלח ופלפל שחור ומכינים כקציצות.

רוביא – כמו שעועית חומה, "אנחנו שמים במים ואחרי זה מסננים. לאחר מכן משחימים שמן וסוכר כדי שיהיה קרמל, ואז שופכים את הרוביא ומוסיפים דבש וקצת מים. זה יוצא מעדן מתוק".

(צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
(צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

קרא – קישוא גדול ושמן, עליו אומרים – 'שיקראו זכויותינו לפניך'. איך מכינים? "מקלפים, הופכים לקוביות, ומבשלים עם מים, מלח וסוכר". רבקה מציינת כי את כל הדברים האלה ניתן למצוא בשווקים ובחנויות הירקות, "אבל מיד אחרי ראש השנה אי אפשר למצוא את זה".

בלילה, צריך לברך שהחיינו, אז בלילה הראשון עושים על רימון ובלילה השני על חבושים. "הפרי הזה מאוד קשה, ולכן אנחנו לא מקלפים אלא מברישים אותם חזק חזק. אח"כ חותכים לקוביות ומבשלים כמו קומפוט – מבשלים עם מים וסוכר כמעט שלוש שעות, ובודקים שזה נהיה רך".

רבקה מכינה כמות גדולה מאוד, כי היא שולחת לחמישה ילדים מתוך שבעת ילדיה הנשואים. היא מכינה כ-80 קציצות, ולטענתה "הנכדים חולים על זה".

מתחילת חודש אלול רבקה מתחילה לחפש את המרכיבים בשוק, ובגלל שהילדים שלה לא גרים לידה – היא מכינה לפני ומקפיאה, כדי שיספיקו לקבל את זה לחג, "ההקפאה שומרת על הטריות", היא מספרת ונותנת טיפ: לחמם בקטנה את הקציצות, זה הרבה יותר טעים ככה.

ועד טיפ של רבקה לסיום איך להפוך עוגת דבש לטעימה יותר? קצת פחות דבש, ויותר רסק תפוחים.